שיחה:הפרדוקסים של זנון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 43:
: כנראה שזנון עצמו לא היה מרוצה מהפתרון המודרני לשאלות שלו, ובאמת בתוך עולם המושגים שלו - זה לא פתרון (כי בסופו של יום נשארנו עם תהליכים אינסופיים שמסתיימים). בתוך עולם המושגים המודרני, זה בהחלט פתרון לשאלה של זנון. אולי כדאי לשנות את הניסוח של הערך בהתאם.
: אגב, סתם קוריוז - הפרדוקס של זנון עצמו הוא דוגמה לתהליך אינסופי שנדחס לתוך אובייקט סופי. הוא מתאר במספר סופי של משפטים תהליך חלוקה אינסופי... [[משתמש:יאיר ח.|יאיר ח.]] - [[שיחת משתמש:יאיר ח.|שיחה]] 09:14, 25 בנובמבר 2013 (IST)
:תודה רבה על ההתייחסות, ההבהרה, וההרחבה.
:אציין גם, שסביר להניח שזנון היה כופר גם במושג המספר הממשי. להבנתי גישתו היתה שדבר שאינו נתפס בשכל, כמו מספר לא רציונאלי, אינו יכול להתקיים. איני יודע אם הוא התוודע להוכחת אי הרציונאליות של שורש שתיים, אך יתכן שמבחינתו היא הייתה מהווה ראייה לכך שלא יכול להתקיים משולש ישר זוית ושווה שוקיים, אלא חושינו משלים אותנו. יום טוב. [[משתמש:אלחנ|אלחנ]] - [[שיחת משתמש:אלחנ|שיחה]] 22:06, 25 בנובמבר 2013 (IST)
:קודם כל, מנין הטענה שהחשבון האינפיניטסימאלי "נובע" מהפרדוקסים המדוברים? זה לא נכון, הוא פותח בשלבים רבים ע"י אנשים רבים, כל אחד לצורך חישובי אחר, ומדובר במאות שנים של פיתוחים. ניוטון, לייבניץ וקושי לא היו הראשונים - וגם הם לא עסקו באינפי בהקשר של הפרדוקסים דווקא. במציאות אין פרדוקסים, כלומר הם נובעים מניסוח לא מדויק דיו של הבעיה. בערך לא כתוב שהאינפי "מתאים" לפרדוקסים אלא נתון הפתרון לכל פרדוקס (לכאורה). [[מיוחד:תרומות/79.176.247.122|79.176.247.122]] 09:44, 25 בנובמבר 2013 (IST)
| |||