הבדלים בין גרסאות בדף "טג'יקית"

הוסרו 193 בתים ,  לפני 6 שנים
אין תקציר עריכה
|מוסד=אין
}}
'''טג'יקית''' ('''тоҷикӣ''' או '''تاجیکی‎''') היא [[שפה]] המהווההמהװה את אחד ה[[ניב (סיווג שפה)|ניבניבי]]ים המודרניים של השפה ה[[פרסית]] המודרניים. מספר דוברי השפה הוערך בשנת [[1991]] ב-4,457,500, ורובם מתגוררים ב[[טג'יקיסטן]] בה היא השפה הרשמית, ב[[אוזבקיסטן]] וב[[רוסיה]].
[[קובץ:Moderniranianlanguagesmap.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מפת התפוצה של השפות האיראניות: פרסית מסומנת בירוק בהיר, והטג'יקית נראית מימין למעלה]]
'''טג'יקית''' ('''тоҷикӣ''' או '''تاجیکی‎''') היא [[שפה]] המהווה את אחד ה[[ניב (סיווג שפה)|ניב]]ים המודרניים של השפה ה[[פרסית]]. מספר דוברי השפה הוערך בשנת [[1991]] ב-4,457,500, ורובם מתגוררים ב[[טג'יקיסטן]] בה היא השפה הרשמית, ב[[אוזבקיסטן]] וב[[רוסיה]].
 
ניב זה התפצל מהשפה הפרסית המדוברת באיראן (פארסי) וב[[אפגניסטן]] (דארי) כתוצאה מגבולות מדינייםמדינײם, בידוד גאוגרפי, תהליך תקינה והשפעה של השפה ה[[רוסית]] וה[[שפות טורקיות|שפות הטורקיות]] המדוברות במדינות [[מרכז אסיה]] השכנות. השפעה זו, בעיקר מצד האוזבקית, החלה ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], והאוזבקית אף דחקה את השימוש בטג'יקית מרוב שטחה של אוזבקיסטן, למעט באזור הדרומי של המדינה ובערים [[סמרקנד]] ו[[בוכרה]]. עד [[המאה ה-20]] התייחסו דוברי השפה אל שפתם כאל פרסית, אולם לאחר מכן הנהיגו ה[[ברית המועצות|סובייטים]] את השימוש בשם "טג'יקית". בשל בידודה היחסי מיתר האזורים דוברי הפרסית, שמרה הטג'יקית על מספר יסודות ארכאים באוצר המילים שלה, ב[[דקדוק]]ה וב[[הגיה|הגייתה]].
 
טג'יקית נחלקת בתורה לארבע קבוצות ניבים משניים עיקריים - צפונית, מרכזית, דרומית ודרום-מזרחית. השפה התקנית מבוססת על הניב המדובר בצפון-מערב המדינה, סמוך ל[[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן, ועל-כן הוא מושפע במידה רבה יחסית מ[[אוזבקית]]. [[בוכרית]], שפתם של יהודי [[בוכרה]], הוא ניב טגי'קי צפוני, המדובר בפי כ-110,000 איש בעיקר ב[[ישראל]] וב[[ארצות הברית]].
טגי'יקית נכתבת כיום ב[[אלפבית קירילי]] מותאם. החל ב-[[1928]] ועד סוף [[שנות ה-30 של המאה ה-20]] היא נכתבה ב[[אלפבית לטיני]], ועד [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] ב[[אלפבית ערבי]] המותאם לפרסית. באלפבית הטג'יקי 35 אותיות (4 אותיות בוטלו בשנת [[1998]]), והוא כולל שש אותיות ייחודיות: Ғ (ר'), Ӣ (אִיְ), Қ (ק),{{כ}} Ӯ {{כ}}(ɵ),{{כ}} Ҳ (ה), ו-Ҷ (ג'). אותיות קיריליות אחרות נמצאות בשימוש רק במילים שאולות.
 
==[[פונולוגיה]]==
{| class=wikitable style=text-align:center; style="float: right;"
|+פונמות בטאג'יקית
|
!
! width="30px" colspan=2 | [[עיצורים סדקיים|סדקי]]
! width="30px" colspan=2 | [[עיצורים ענבליים|ענבלי]]
! width="30px" colspan=2 | [[עיצורים וילוניים|וילוני]]
! width="30px" colspan=2 | [[עיצורים חכיים|חכי]]
! width="30px" colspan=2 | [[עיצורים בתר-מכתשיים|בתר־{{ש}}מכתשי]]
! width="30px" colspan=2 | [[עיצורים מכתשיים|מכתשי]]
! width="30px" colspan=2 | [[עיצורים שפתיים|שפתי]]{{ש}}־שיני(־[[עיצורים שפתיים#שפתיים-שיניים|שיני]])
! width="30px" colspan=2 | [[עיצורים שפתיים|דו־{{ש}}שפתי]]
|-align=center
! [[עיצורים אפיים|אפי]]
| colspan=2 |
| width="15px" style="border-left: 0;"|n||width="15px" style="border-right: 0;"|
| colspan=2 |
| width="15px" style="border-left: 0;"|m||width="15px" style="border-right: 0;"|
|-align=center
| colspan=2 |
| width="15px" style="border-left: 0;"|d||width="15px" style="border-right: 0;"|t
| colspan=2 |
| width="15px" style="border-left: 0;"|b||width="15px" style="border-right: 0;"|p
|-align=center
| colspan=2 |
| width="15px" style="border-left: 0;"|ʤ||width="15px" style="border-right: 0;"|ʧ
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| width="15px" style="border-left: 0;"|z||width="15px" style="border-right: 0;"|s
| width="15px" style="border-left: 0;"|v||width="15px" style="border-right: 0;"|f
| colspan=2 |
|-align=center
! rowspan=2 | [[עיצורים מקורבים|מקורב]]{{ש}}([[עיצורים מקורבים#מקורבים צדיים|צדי]])
| colspan=2 |
| width="15px" style="border-left: 0;"|j||width="15px" style="border-right: 0;"|
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| colspan=2 |
| width="15px" style="border-left: 0;"|l||width="15px" style="border-right: 0;"|
| colspan=2 |
| colspan=2 |
|-align=center
| colspan=2 |
| width="15px" style="border-left: 0;"|r||width="15px" style="border-right: 0;"|
| colspan=2 |
| colspan=2 |
|}
[[קובץ:Moderniranianlanguagesmap.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מפת התפוצה של השפות האיראניות: פרסית מסומנת בירוק בהיר, והטג'יקית נראית מימין למעלה]]{{-}}
{{-}}
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=tg}}