מרד המס נגד תגלת פלאסר השלישי – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
(←‏מקורות מודרניים: תבנית הבהרה, - יש להשלים את כל הפרטים הביבליוגרפיים של פרטי הספר)
 
בנוסף לקואליציה, ממלכת ישראל וארם-דמשק יצאו ללחום כנגד [[ממלכת יהודה]] בניסיון להחליף את [[בית דוד]] ומלכה [[אחז]] ב[[בן טבאל]]. והן כדי להגן על בעלת בריתו- יהודה, שכן אחז הפך עצמו למלך וסאל, והן כדי לדכא את המרד ולהעניש את המדינות המורדות יצא תיגלת פלאסר למסע בארץ-ישראל וערב.
 
==הצבא האשורי==
{{ערך מורחב|צבא אשור}}
בתקופה זו הצבא האשורי היה מורכב משני יסודות עיקריים: [[חיל רגלים]], שהיה החיל הגדול יותר והחיל הרכוב, שהיה קטן יותר במספרו, אך יוקרתי יותר ובעל חשיבות צבאית רבה. החיל הרכוב התחלק לשני חלקים בלתי שווים: החלק הגדול היה חיל ה[[מרכבה|מרכבות]] וחלק הקטן יותר היה [[חיל הפרשים]]. בנוסף ליחידות המלכותיות שהיו עיקר הצבא,{{הערה|Mark Healy. The Ancient Assirians, Osprey, 1991 p 8}} כלל הצבא גם בעלי יחידות מקרב בעלות בריתה של אשור. בנוסף, היה לאשור חיל הנדסה מפותח שהיה ביכולתו להפעיל מכונות מצור. מכונת המצור הנפוצה בתקופה זו היה [[איל ניגוח]]. הוא היה יעיל לא רק נגד שערי העיר, אלא גם נגד חומותיה. חומות העיר היו עשויות פעמים רבות מ[[לבני בוץ]] ואיל ניגוח חזק יכול היה לפעור בהן פרצות. יחד עם זאת, פעמים רבות לא הסתערו על העיר הבצורה והטילו עליה [[מצור]] כטקטיקה הכרעה עיקרית. לצד איילי ניגוח השתמשו האשורים במגדלי מצור. מספר החיילים קשה לקביעה והמקורות העתיקים לא מוסרים פעמים רבות מספרים כלשהם. במקרים שכן נמסרים מספרים הם גבוהים מאוד ולאו דווקא מהימנים. כך או כך הצבא האשורי היה הגדול והחזק ביותר במזרח התיכון בתקופה זו.
 
חיל הרגלים הורכב מחיילים מסוגים שונים: [[נושא רומח|נושאי חנית]] שנלחמו במערך צפוף, [[קשת (מקצוע)|קשתים]], נושאי מגן ועוד. לחיל רגלים היה תפקיד חשוב במערכה: הוא היווה את בסיס המערך הקרבי, שממנו פעלו המרכבות. חיל הרגלים היה יעיל גם בקרקע שלא התאימה ללוחמת מרכבות כמו שטח הררי או מיוער. חיל הרגלים היה זה שהשתתף במצור.
 
המרכבות היו מכמה סוגים: מרכבות קלות ומהירות שצוותן כלל שני לוחמים: רכב וקשת ומרטתן הייתה המטרת חצים על מערך האויב ומרכבות כבדות שצוותן כלל עד 4 לוחמים שהיו חמושים גם ברומחים ומטרתם הייתה מיטוט המערך היריב. חיל המרכבות שהיה החיל החשוב ובעל העצמה הרבה ביותר בתקופת הברונזה עד פלישת [[גויי הים]] (סביב 1200 לפנה"ס), החל לאבד מבכורתו בתקופת הברזל. הצבא האשורי שהיה מהמתקמדים במזרח התיכון הפעיל לצד חיל המרכבות גם חיל פרשים. הפרשים האשורים שימרו במידה רבה את מבנה הלוחמה על גבי המרכבה: הפרשים פעלו בזוגות בדומה לחיילי המרכבות.
 
המלך היה לא רק ראש המדינה, אלא גם מפקד הצבא העליון. פעמים רבות המלך יצא בעצמו למערכה בראש צבאו. אם המלך לא היה נוכח, הפיקוד נמסר לבנו או למצביא "תרתן" (Turtan - פירוש המילה ראש הצבא) או ל[[רבשקה]] (דרגה של שר בכיר). הצבא המלכותי חולק ל"כנפות". כך כנף כללה כ-15,000 לוחמים. כל כנפה חולקה בתורה ל"קיסרי", כל אחת בת 50 עד 200 לוחמים.
 
==תחילת המלחמה==
182

עריכות