נאות דוד – הבדלי גרסאות

כמו כל המוריסטן, המבנה היה ועודנו בבעלות [[הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית]], אך עם השנים הוא [[חכירה|הוחכר]] על ידיה לגורמים שונים, ובין היתר שכנה בקומתו השנייה [[בית החולים סנט ג'ון|אכסניית סנט ג'ון]]{{הבהרה|אכסניה או בית חולים. חסר מקור}}, שעברה לשמכנה החדש ב[[שייח' ג'ראח]] ב-[[1960]]. ב[[שנות השמונים של המאה ה-20]] היתה החזקה בנכס בידיו של ה[[ארמנים|ארמני]] מרדוריס מטוסיאן. בראשית [[שנות התשעים של המאה ה-20]] נרכשה החזקה בידי עמותת [[עטרת כהנים]] הפועלת ליישוב יהודים ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] מחוץ לתחומי [[הרובע היהודי]]. במסגרת העסקה שולמו על ידי העמותה ובמימון [[משרד השיכון]] שבראשו עמד [[אריאל שרון]], 3,600,000 ש"ח{{הערה|'''הר המריבה – המאבק על [[הר הבית]], יהודים ומוסלמים, דת ופוליטיקה''', כתר, 1995. ISBN 9650705155. עמוד 208}}. כניסת הגורמים היהודים לבניין לוותה בסכסוך משפטי עם הכנסייה היוונית אורתודוקסית, שטענה לבעלות על המקום. בסיום הסכסוך המשפטי קבע [[בית המשפט העליון]] כי העמותה רשאית ליישב בקומתו השנייה של הבניין עשר משפחות. עם כניסת התושבים היהודיים לבניין, הוענק לו שמו העברי הנוכחי. באולמות הצדדיים באזור הכניסה לאכסניה הוקמו [[ישיבת לנתיבות ישראל]] ו[[בית הכנסת]] "עת לחננה" על-שם אלחנן אתאלי תלמיד ישיבת עטרת כהנים, שנרצח בפיגוע דקירה בעיר העתיקה.