יחסי ישראל–ניז'ר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 12:
 
==היסטוריה==
=== מכינון היחסים ועד לשנת 1973 ===
המגעים בין שתי המדינות החלו לראשונה במהלך שנת [[1960]], בשנה בה ניז'ר זכתה לעצמאותה מ[[צרפת]]. באותה התקופה, [[יחסי החוץ של ישראל|מדיניות החוץ הישראלית]] התמקדה בניסיון לכונן קשרים חיוביים עם מדינות רבות ברחבי אפריקה, כדוגמת [[יחסי גאנה-ישראל|גאנה]] ו[[יחסי אנגולה-ישראל|אנגולה]] לדוגמה, וזאת כמשקל נגד להשפעתו של [[החרם הערבי]], אשר גרם למדינות רבות ברחבי העולם להימנע מקיום יחסים דיפלומטיים רשמיים עם מדינת ישראל. לאורך [[שנות ה-60]] המוקדמות, הושקו בשטחה של ניז'ר מספר תכניות פיתוח ישראליות, אשר רובן התבססו על שיגור מומחים ישראלים לסיוע בתחום הפיתוח החקלאי באזורים הצחיחים ברחבי ניז'ר​​. באותה התקופה, [[ממשלת ישראל]] גם סייעה בהקמתה של [[תנועת החלוצים הצעירים של ניז'ר]], כתנועת נוער לאומית בעלת ציביון אזרחי. שיתוף הפעולה בין שתי המדינות אף הוביל, באמצע שנות ה-60, לפתיחתה של שגרירות ניז'רית רשמית בישראל.
 
היחסים בין המדינות הצטננו במידה ניכרת בעקבות [[מלחמת ששת הימים]] בשנת [[1967]], כאשר הפופולריות של מדינת ישראל, אשר נחשבה עד אז כמופת וסמל למדינה שאינה אימפריאליסטית, נפגעה במידה רבה, בעיקר בקרב חברי ממשלת ניז'ר. כמו כן, מדינת ישראל מצידה ראתה בשלילה את התחממות היחסים שבין ניז'ר ל[[לוב]], יריבתה המרה של ישראל, אשר החלו להתהדק בצורה משמעותית החל משנת [[1969]], וזאת בין היתר בעקבות העלייה הניכרת בביקוש ל[[נפט]] הלובי בתקופה זו. העלייה בהשפעתו של [[הסכסוך הישראלי-ערבי]] בין השנים [[1967]]-[[1973]], אשר הגביר את הלחץ על ניז'ר מטעם בעלות בריתה בקרב העולם הערבי והאסלאמי, ביניהן לוב, גרם לבסוף לרפובליקה של ניז'ר, בדומה למדינות רבות נוספות באפריקה, ​​להחליט על ניתוק כלל הקשרים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, אשר יצא לפועל בתאריך [[1 בינואר]] [[1973]].
 
=== יחסים לא פורמאליים ===
חרף ההכרזה הרשמית בדבר ניתוק היחסים הדיפלומטיים, היחסים בין שתי המדינות המשיכו להתקיים על אש קטנה גם לאחר שנת [[1974]]. עם זאת, היחסים בין שתי המדינות ספגו מהלומה נוספת במהלך סוף [[שנות ה-70]], בעקבות התחממות היחסים בין ישראל לבין [[דרום אפריקה]] תחת משטר ה[[אפרטהייד]], שהייתה יריבה מושבעת של ניז'ר. כמו כן, באותה תקופה האשימה ישראל את ניז'ר כי היא מעבירה אספקה שוטפת של עופרת [[אורניום]] ללוב ול[[עיראק]], האשמה שהוכחה נכונה בשנת [[1979]], עם חשיפת ניז'ר כי היא מכרה 258 טון של אורניום ללוב בשנת [[1978]]. גם בשנים הבאות המשיכה ניז'ר לספק אורניות למדינות שנחשבו כעוינות לישראל: 1212 טון ללוב בשנת [[1981]], וכמות לא ידועה לעיראק בתקופה שלפני [[מבצע אופרה|המתקפה על הכור הגרעיני העיראקי]] ב-1 ליוני [[1981]].
ביטוי נוסף למשבר ביחסי שתי המדינות באותה התקופה התרחש במהלך ההצבעה ב[[או"ם]] על [[החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם]], במסגרתה ניז'ר ​​הצביעה בעד ההחלטה לפיה "הציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית".