היסטוריה של תאילנד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
←‏1932-1973: אימוץ ערך
שורה 22:
 
==1932-1973==
ההפיכה הצבאית הסַיָאמית ב-[[24 ביוני]] [[1932]] הפכה את תאילנד מ[[מלוכה אבסולוטית]] ל[[מלוכה חוקתית]]. המלך פראצ'אתיפוק (ראמה השביעי) קיבל בתחילה את השינוי אך לאחר-מכן התפטר והוריש את כס המלוכה לאחיינו בן העשר, אַנַנדָה מַהידוֹן. עם התפטרותו אמר כי חובת המלך למלוך עבור טובתם של כל העם ולא עבור כמה יחידים. המלך אננדה מהידון (Annada Mahidol בכתיב המסורתי הפאלי/הודי, ראמה השמיני) מת ביריה ב-[[1946]] בנסיבות מסתוריות למדי. אחריו הומלך אחיו [[פומיפון אדוניאדט|פּוּמִיפּוֹן אַדוּנְיַאדֵט]] (Bhumibol Adulyadej בכתיב המסורתי הפאלי/הודי), שהינו מלך פופולרי ביותר ומולך למשך תקופה הארוכה ביותר (גם בקרב שליטי העולם). אם כי מבחינה רשמית תאילנד הייתה למלוכה חוקתית, למעשה היא נשלטה בידי סדרה של ממשלות צבאיות (הבולטות שבהן הונהגו בידי [[פלק פיבונסונגרם|לואנג פִּיבּוּן-סוֹנגקְרָם]] וסַרִיט תאנאראט), וביניהן תקופות קצרות של דמוקרטיה. ב-[[1992]] השליט הצבאי האחרון, סוצ'ינדה קרפריון, ויתר על כוחו בשל מחאה עממית חזקה שנתמכה בידי המלך. מאז תאילנד הינה דמוקרטיה עם החלפת ממשלות על פי החוקה.
 
ב-[[8 בדצמבר]] [[1941]], כמה שעות לאחר ההתקפה על [[פרל הארבור]], [[יפן]] דרשה את הזכות להעביר חיילים דרך תאילנד אל הגבול המאלאי. היפנים נחתו בבנגקוק ובכמה נקודות לאורך החוף המזרחי של דרום תאילנד שם הם לחמו עם הצבא התאי במשך שש עד שמונה שעות, אז הגיע ה[[צבא]] התאי למסקנה כי לא תהיה באפשרותו להגן על הממלכה. זמן קצר לאחר מכן ניתנה זכות מעבר חופשי ליפנים, וב-[[21 בדצמבר]] [[1941]], חתמו תאילנד ויפן ברית, עם פרוטוקול סודי שבו [[טוקיו]] הסכימה לסייע לתאילנד לקבל חזרה טריטוריות שצרפת ובריטניה הקולוניאליות לקחו ממנה, ותאילנד הסכימה לסייע ליפן במלחמתה נגד [[בעלות הברית]].