עמוס טברסקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 12:
בשנת [[1992]] פרסם ביחד עם [[אלדר שפיר]] מחקר בשם The disjunction effect in choice{{הערה|[http://pss.sagepub.com/content/3/5/305.short The disjunction effect in choice under uncertainty]}}, המפריך את עקרון ה-Sure Thing Principle.
אחרי מותו של טברסקי זכה [[דניאל כהנמן]], יחד עם [[ורנון סמית]], ב[[פרס נובל לכלכלה]] לשנת [[2002]]. הפרס הוענק לכהנמן במידה רבה עבור המחקרים שבוצעו במהלך השנים שבהן פעל יחד עם טברסקי באוניברסיטה העברית. טברסקי לא זכה בפרס נובל, שכן זה אינו מוענק לאנשים שעברו מן העולם, אך בצעד חריג הוזכר שמו במעמד חלוקת הפרסים כשותפו של כהנמן למחקריו בתחום [[קבלת החלטות]] בתנאים של אי-ודאות ושיפוט סובייקטיבי בתנאים של אי-ודאות. ה[[מאמר מדעי|מאמר]] החשוב הראשון שפרסמו השניים ראה אור ב[[כתב עת מדעי|כתב העת]] [[Science]] בשנת [[1974]]. ב-[[1979]] פרסמו השניים בכתב העת [[אקונומטריקה (כתב עת)|אקונומטריקה]] את מאמרם פורץ הדרך בנושא [[תורת הערך]]
, מאמר שהפך ברבות הימים למצוטט ביותר בכתב העת הזה. מאמרם המשותף החשוב והמפורסם ביותר פורסם בירחון Science בשנת [[1981]] וכותרתו "מיסגור החלטות והפסיכולוגיה של בחירה"<ref>Amos Tversky and Daniel Kahneman, The Framing of Decisions and the Psychology of Choice. '''Science''' 1981;211:453-458.</ref>. בשנת [[1982]] ראה אור [[ספר]]ו "'''שיפוט בתנאי חוסר ודאות'''" אותו כתב יחד עם כהנמן ו[[פול סלוביק]]<ref>Daniel Kahneman, Paul Slovic, Amos Tversky, '''Judgment under uncertainty ''':
heuristics and biases. Cambridge University Press, 1982.</ref>.
| |||