לינדה באק – הבדלי גרסאות

באק נולדה ב[[סיאטל]] שב[[מדינת וושינגטון]], הבת האמצעית מבין שלוש בנות לאב [[מהנדס חשמל]] ואם [[עקרת בית]]. לאחר שסיימה ב-[[1975]] תואר ראשון ב[[מיקרוביולוגיה]] ו[[פסיכולוגיה]] ב[[אוניברסיטת וושינגטון]], עברה באק ל[[דאלאס]] שב[[טקסס]], שם עשתה את ה[[דוקטורט]] שלה במחלקה למיקרוביולוגיה של המרכזבמרכז הרפואי של אוניברסיטת טקסס סאות'ווסטרן. ב-[[1980]] עברה ל[[ניו יורק]] ללימודי ה[[פוסט דוקטורט]] ב[[אוניברסיטת קולומביהאימונולוגיה]] בתחום הב[[אימונולוגיהאוניברסיטת קולומביה]]. בקולומביה עבדה באק ב[[מעבדה|מעבדתו]] של [[פרופסור]] [[ריצ'רד אקסל]], אשר איתושעמו ועם [[אריק קנדל]] שיתפה פעולה שנים קודם לכן במחקר בתחום [[מדעי המוח]]. בעבודתה עם אקסל התמחתה באק בטכניקות ב[[ביולוגיה מולקולרית]], בין השאר העבודה כללה ב[[שיבוט]] [[תא עצב|תאי עצב]] של [[אורגניזם מודל|אורגניזם המודל]] [[חילזון ים|חילזון הים]] (Aplysia).

ב-[[1985]] נחשפה באק למחקר בנושא [[חוש הריח]], והחליטה כי תתמקד בעתידלהתמקד בתחום זה. ב-[[1988]] החלה את עבודת המחקר שלה בחיפוש אחר [[קולטן|קולטני]] ריח, וב-[[1991]] פרסמה יחד עם אקסל את ממצאיהם בתחום במאמר פורץ דרך. באק ואקסל הראו כי קולטני הריח הם ממשפחת ה[[קולטן המצומד לחלבון G|קולטנים המצומדים לחלבון G]] הממוקמיםשנמצאים ב[[אפיתל]] בעומק ה[[אף]].

באותה שנהב-[[1991]] עברה באק ל[[בוסטון]] לאחר שקיבלה משרה במחלקה למדעי המוח בבית הספר לרפואה של [[אוניברסיטת הרווארד]]. בהרווארד התקדמה לדרגת [[פרופסור חבר]] ב-[[1996]] ול[[פרופסור מן המניין]] ב-[[2001]] . עבודתה בשנים אלו התרכזה במחקר כיצד מאורגנים הקולטניםקולטני הריח וכיצד מעבד המוח את האותות מהם, על מנת לאפשר לזהות ולהפריד בין ריחות שונים.

ב-[[2003]] נבחרה לחברה ב{{ה|אקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית}} וזכתה בפרס גרדנר למחקר רפואי,. ב-[[2004]] זכתה יחד עם ריצ'רד אקסל בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה, וב-[[2008]] נבחרה לחברה ב{{ה|אקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים}}.