מוזיאון האצ"ל בתש"ח – הבדלי גרסאות

בחודשים הראשונים של [[מלחמת העצמאות]] עברה בין רובע מנשייה היפואי, ושכונות תל אביב [[אופק הים]], קרטון{{הערה|גבולה הדרומי של [[כרם התימנים]] של ערב שלב [[מלחמת אזרחים|מלחמת האזרחים]] של [[מלחמת תש"ח]] הסתיימההיה ברחוברחוב רבי מאיר. מדרום להלו השתרעה שכונת קרטון, (להבדיל משכונת כרם קרטון היהודית, הקטנטנה, ממערב לכרם התימנים), הידועה גם בשמה הערבי 'ח'ארת א-תנכ' ובתרגום המילולי, שכונת הפחים, משום גיבובי הפחים ששמשו למגורי תושביה. אותה קרטון הייתה החלק הצפוני והעני של רובע מנשייה, בעלי המגרשים בה ברובם [[ערבים]], מוניציפלית השתייכה ליפו והעלתה לה ארנוניות ומיסים. רוב משמעותי של תושביה היו [[יהודים]] מקרבמתפוצת תפוצת[[יהודי תימן|תימן]]. משום היחודיות לעיל, קרטון זכתה להכרה בינלאומית כאשר נזכרה בהחלטהב[[החלטה 181]] של [[האו"ם]] כחלק מסקירת קו הגבול בין ת"א למובלעת יפו. נאמר בהחלטה שועדת הגבולות, שאמורה הייתה לסייע ביישום ההחלטה, תכריע לאיזה צד תסופח קרטון בין השאר בהתחשב בעיקרון של מינימום ערבים ומכסימום יהודים למדינה היהודית. לא ברור אם הועדה הוקמה ואם הוקמה אם תפקדה ואם תפקדה אם סרטטה מפה. בשטח התהווה מצב בו קו העימות הצבאי שחצץ בין ת"א ליפו בתש"ח - חבל ג' של ההגנה בתל אביב, הותיר את קרטון, מרחוב רבי מאיר ועד רחוב דניאל, בהילוכו מזרחה לרחוב הכובשים, בצדה של תל אביב}} ו[[נווה צדק]]. המבנה, שלימים הוקם בו המוזיאון, היווה חלק מקו הביצורים של הערבים בגזרה הצפון מערבית. ב[[חול המועד פסח]] [[תש"ח]], פתח ה[[אצ"ל]] ב[[התקפת האצ"ל על יפו|מערכה לשחרור יפו]] שבמהלכו נפלו 41 לוחמים. בקרבת מבנה המוזיאון היה המעוז הערבי האחרון, שנפילתו לידי האצ"ל הכשירה את הקרקע להשלמת כיבושו של רובע מנשייה ולכניעתה של [[יפו]] כולה כעבור חמישה ימים בתום [[מבצע חמץ]].