הבדלים בין גרסאות בדף "גרורה"

נוספו 8,020 בתים ,  לפני 6 שנים
הרחבת ערך
(הרחבת ערך)
 
== אבחנה ==
גרורות יכולות להימצא בעת ה[[אבחנה]] של ה[[גידול]] הראשוני או שנים אחריה. כאשר [[גידול|גידולים]] נוספים מאובחנים בחולה שטופל כנגד [[סרטן (מחלה)|סרטן]] בעבר, לרוב מדובר בגרורות ולא ב[[גידול]] ראשוני נוסף.
אין בדיקה אחת המאבחנת גרורות, בדיקות שונות נחוצות על מנת לאבחן הימצאות או היעדר גרורות. הבדיקות שנעשות נבחרות על פי סוג ה[[גידול]] הראשוני ועל פי ה[[תסמינים]] אותם מתאר ה[[חולה]].
 
=== בדיקות דם ===
[[בדיקות דם]] שגרתיות יכולות להצביע על מדדים חריגים המרמזים על הימצאות גרורות. כך למשל [[תפקודי כבד]] חריגים יכולים להצביע על גרורות בכבד. יחד עם זאת, למדדים חריגים אלה יכולים להיות גורמים רבים שאינם [[סרטן (מחלה)|סרטן]]. לרוב, [[בדיקות דם|בדיקות הדם]] הינן תקינות, גם אצל אנשים בעלי מחלה מפושטת ומתקדמת.
ב[[סרטן (מחלה)|סרטנים]] מסוימים, ישנם סמנים ספציפיים אשר ניתן למדוד את רמתם ב[[דם]], כגון הסמן PSA ב[[סרטן בלוטת הערמונית]] ו CA-125 ב[[סרטן השחלות]]. עלייה ברמת הביטוי של מדדים אלה ב[[דם]] לעומת רמת הביטוי שלהם בעת ה[[אבחנה]] יכולה להצביע על התקדמות והתפשטות ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]] ולרמז על פיזור גרורתי.
 
=== בדיקות הדמייה ===
ישנן בדיקות רבות שמטרתן "לצלם תמונות" של [[איבר|איברים]] שונים בתוך ה[[גוף האדם|גוף]]. בדיקות ה[[הדמייה רפואית|הדמייה]] שיבוצעו ייבחרו על פי סוג ה[[גידול]] הראשוני, ה[[איבר|איברים]] המועדפים ליצירת גרורות על ידי הגידול הראשוני ועל פי ה[[תסמינים]] שיתוארו על ידי ה[[חולה]].
==== צילום רנטגן ====
ב[[צילום רנטגן]] נבלעות [[קרני רנטגן|קרני הרנטגן]] בחומרים צפופים בתוך ה[[גוף]], כגון [[סחוס]] ו[[עצם]], אבל לא על ידי חומרים שאינם צפופים, כמו [[דם]]. לכן צילום זה מאפשר לבחון הימצאות גרורות ב[[עצמות]] ה[[גוף]].
==== מיפוי עצמות ====
[[מיפוי עצמות]] מתבצע באמצעות חומר [[רדיואקטיביות|רדיואקטיבי]] המאפשר לאבחן נזק ב[[עצמות]] בכל ה[[גוף]]. אם אכן נצפה נזק, ניתן לבצע צילום רנטגן על מנת לאפיין את גודל הנזק.
==== אולטרא-סאונד (US) ====
[[אולטרה סאונד]] (US) (ב[[עברית]]: '''על-שמע''') היא דרך לאבחן הימצאות של גרורות ב[[חלל הבטן]]. השיטה טובה בזיהוי נוזלים בחלל הבטן ולכן יכולה להבדיל היטב בין [[ציסטה]] ב[[כבד]] שהינה [[שפיר|שפירה]], לבין [[גידול]] מוצק בכבד החשוד כגרורתי.
==== טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ====
בדיקת [[טומוגרפיה ממוחשבת]] (CT) היא סוג מתוחכם יותר של [[צילום רנטגן]], הבונה תמונה [[טכנולוגיית תלת-ממד|תלת-מימדית]] של פנים ה[[גוף]]. בבדיקה זו ניתן לקבל תמונה של ה[[ראש]], ה[[צוואר]], [[בית החזה]] וה[[אגן]] ולבחון הימצאות גרורות ב[[איבר|איברים]] אלה.
==== הדמיית תהודה מגנטית (MRI) ====
[[הדמיית תהודה מגנטית]] (MRI) דומה לסריקת [[טומוגרפיה ממוחשבת]] (CT), אך עושה שימוש בשדה מגנטי במקום בקרני רנטגן, על מנת לבנות תמונות חתך רוחביות של [[גוף]] הנבדק. השימוש הטוב ביותר לבדיקה זו הוא אבחון הימצאות [[גידול|גידולים]] [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] או גרורות ב[[מוח]] או גרורות ב[[עמוד השדרה]].
==== טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים (PET) ====
[[טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים]] מאתרת איזורים ב[[גוף]] בהם יש פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה, האופיינית לגידולים ולגרורות. כאשר הבדיקה מסתיימת, אותם איזורים בעלי פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה "יידלקו". יחד עם זאת, ישנם [[תא|תאים]] [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] להם אין פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה ולכן לא יזוהו בשיטה זו, וכמו כן, לעיתים "יידלקו" איזורים בהם יש פעילות מוגברת בשל סיבות אחרות שאינן הימצאות [[תא|תאים]] [[סרטן (מחלה)|סרטניים]].
==== טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים בשילוב טומוגרפיה ממוחשבת (PET-CT) ====
בדיקה זו משלבת את שיטת ה[[טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים]] (PET) ושיטת ה[[טומוגרפיה ממוחשבת|טומוגרפיה הממוחשבת]] (CT). שילוב שתי שיטות אלה הינו יעיל מאוד באיתור מקומות בהם ישנה פעילות [[חילוף חומרים]] מוגברת, האופיינית לגידולים ולגרורות. בשילוב שתי השיטות מתקבל כלי [[הדמייה רפואית|הדמייה]] היכול להבדיל בין ממצא גרורתי לממצא שאינו כזה ולאפיינו היטב מבחינת גודל ומיקום. הבדיקה פחות יעילה בממצאים שגודלם פחות מסנטימטר אחד.
=== אנדוסקופיה ===
[[אנדוסקופיה]] מאפשרת התבוננות ב[[איבר|איברים]] פנימיים באמצעות צינור גמיש אשר בקצהו ישנה [[מצלמה]]. לעיתים יוחדר צינור זה בפתחים שקיימים בגוף, כגון [[פי הטבעת]], ולעיתים יצטרך ה[[מנתח]] לעשות [[חתך]] קטן דרכו יוחדר הצינור, על מנת לבחון למשל את [[חלל הבטן]]. במהלך בדיקה זו ניתן גם לקחת דגימות מ[[רקמות]].
=== ביופסיה ===
לעיתים קרובות, גם לאחר ביצוע בדיקות רבות הרופאים לא יהיו בטוחים מהו הממצא החשוד, ויהיה צורך לקחת דגימת [[תא|תאים]] קטנה מהאזור החשוד. תהליך לקיחת דגימה קטנה זו קרוי [[ביופסיה]] ומטרתו הוא לאבחן האם הממצא החשוד הוא [[שפיר]] או [[סרטן (מחלה)|סרטני]] באמצעות בדיקות [[פתולוגיה|פתולוגיות]]. ניתן לבצע ביופסיה באחת הדרכים הבאות:
==== ביופסיית מחט ====
לצורך בדיקה זו לוקחים דגימת [[תא|תאים]] מהאיזור החשוד כדי לראות אם הוא מכיל [[תא|תאים]] [[סרטן (מחלה)|סרטניים]]. ה[[ביופסיה]] מתבצעת בהרדמה מקומית ובה מוחדרת המחט לתוך ה[[איבר]] ונלקחת דגימה קטנה.
==== ביופסיה פתוחה ====
במקרים בהם הממצא החשוד אינו ניתן למישוש או שהאזור החשוד קטן מאד יהיה צורך בביצוע [[ביופסיה]] פתוחה. בהליך זה מתבצע חתך קטן על מנת שניתן יהיה לראות את הממצא, ואז נלקחת דגימה ממנו.
== טיפול ==
הטיפול נקבע ברובו בהתבסס על העובדה האם הסרטן התפשט לאיברים שניוניים, כלומר האם ישנן גרורות, לכמה איברים הוא התפשט ולאיזה איברים. בעת הימצאות גרורות, הן יכולות להיות מטופלות באמצעות [[ניתוח]],[[כימותרפיה]], [[רדיותרפיה]], [[טיפול הורמונלי]] או קומבינציה של כל אלה. בחירת הטיפול המתאים ביותר נקבעת על ידי גורמים רבים, כולל סוג הגידול הראשוני, גודל ומיקום הגרורות, גיל החולה, מצב בריאותי כללי וכן הלאה.
68

עריכות