הבדלים בין גרסאות בדף "גרורה"

נוספו 2,442 בתים ,  לפני 6 שנים
הרחבת ערך
(הרחבת ערך)
(הרחבת ערך)
* '''התבססות באיברים מרוחקים''' - ה[[תא|תאים]] [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] מתיישבים ב[[רקמה|רקמת]] ה[[איבר]] השניוני ויוצרים בתחילה מיקרו-גרורות, [[גידול|גידולים]] קטנים שאינם יכולים להתפתח מעבר לגודל מסוים. מיקרו-גרורות אלה מעודדות יצירה של [[כלי דם]] חדשים בסביבתן, מה שמאפשר את התפתחותן למאקרו-גרורות. אספקת [[דם|הדם]] נחוצה ל[[תא|תאים]] [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] על מנת לקבל [[חמצן]] ו[[חומרי מזון]].
 
היכולת של [[תא]] [[סרטן (מחלה)|סרטני]] להשלים את תהליך יצירת הגרורות תלויה במכלול התכונות שלו. רק [[תא]] לו יהיו את כל התכונות הדרושות להשלמת התהליך יצליח להגיע ל[[איבר]] מרוחק. גם לאחר ההגעה ל[[איבר]] המרוחק, אין כל הבטחה כי ה[[תא]] שצלח את תהליך יצירת הגרורות, יצליח להשתרש ב[[איבר]] ולשגשג בו. גרורות יכולות להישאר רדומות במשך שנים עד שהן מתחילות לגדול שוב, אם בכלל.
 
 
 
 
 
== מיקום היווצרות גרורות ==
תהליך יצירת הגרורות איננו אקראי - ל[[סרטן (מחלה)|סרטנים]] שונים ישנה נטייה לנדוד ל[[איבר|איברים]] שונים. אבחנה זו נתבעה לראשונה בשנת 1889 על ידי ה[[מנתח]] האנגלי סטיבן פאגט (באנגלית [https://en.wikipedia.org/wiki/Stephen_Paget Stephen Paget]), אשר תבע את היפותזת ה Seed and Soil, שאומרת כי גרורות יתפתחו רק כאשר תהיה התאמה בין ה[[תא]] ה[[סרטן (מחלה)|סרטני]] (Seed) לבין הסביבה באיבר השניוני אליו הגיע (Soil){{הערה|1={{cite journal|pmid=6764375|year=1982|last1=Hart|first1=IR|title='Seed and soil' revisited: Mechanisms of site-specific metastasis|volume=1|issue=1|pages=5–16|journal=Cancer metastasis reviews}}}}. כך למשל, [[סרטן בלוטת הערמונית]] יצור לרוב גרורות ב[[עצמות]], ואילו [[סרטן המעי הגס]] ינדוד לרוב ל[[כבד]]{{הערה|1={{cite journal|pmid=18517275|year=2008|last1=Disibio|first1=G|last2=French|first2=SW|title=Metastatic patterns of cancers: Results from a large autopsy study|volume=132|issue=6|pages=931–9|doi=10.1043/1543-2165(2008)132\931:MPOCRF]2.0.CO;2|journal=Archives of pathology & laboratory medicine}}}}.
 
{| class="wikitable"
|-
! סוג הסרטן !! איברים עיקריים להיווצרות גרורות
|-
| [[שלפוחית השתן]]|| [[עצמות]], [[כבד]], [[ריאות]]
|-
| [[סרטן השד]] || [[עצמות]], [[כבד]], [[ריאות]], [[מוח]]
|-
| [[סרטן המעי הגס]] || [[כבד]], [[ריאות]], [[צפק]]
|-
| [[סרטן (מחלה)|סרטן ]] ה[[כליות]] || [[עצמות]], [[כבד]], [[ריאות]], [[מוח]], [[בלוטת האדרנל]]
|-
| [[סרטן הריאות]] || [[עצמות]], [[כבד]], [[ריאות]], [[מוח]], [[בלוטת האדרנל]]
|-
| [[מלנומה|סרטן העור]] || [[עצמות]], [[כבד]], [[ריאות]], [[מוח]]
|-
| [[סרטן השחלות]] || [[כבד]], [[ריאות]], [[צפק]]
|-
| [[סרטן הלבלב]] || [[כבד]], [[ריאות]], [[צפק]]
|-
| [[סרטן בלוטת הערמונית]] || [[עצמות]], [[כבד]], [[ריאות]], [[בלוטת האדרנל]]
|-
| [[סרטן הקיבה]] || [[כבד]], [[ריאות]], [[צפק]]
|-
| [[סרטן בלוטת התריס]] || [[עצמות]], [[כבד]], [[ריאות]]
|-
| [[סרטן הרחם]] || [[עצמות]], [[כבד]], [[ריאות]], [[צפק]], [[נרתיק]]
|}
 
== תסמינים ==
[[אנדוסקופיה]] מאפשרת התבוננות ב[[איבר|איברים]] פנימיים באמצעות צינור גמיש אשר בקצהו ישנה [[מצלמה]]. לעיתים יוחדר צינור זה בפתחים שקיימים בגוף, כגון [[פי הטבעת]], ולעיתים יצטרך ה[[מנתח]] לעשות [[חתך]] קטן דרכו יוחדר הצינור, על מנת לבחון למשל את [[חלל הבטן]]. במהלך בדיקה זו ניתן גם לקחת דגימות מ[[רקמות]].
=== ביופסיה ===
לעיתים קרובות, גם לאחר ביצוע בדיקות רבות, הרופאים לא יהיו בטוחים מהו הממצא החשוד, ויהיה צורך לקחת דגימת [[תא|תאים]] קטנה מהאזור החשוד ולשלוח אותם לבדיקה [[פתולוגיה|פתולוגית]]. תהליך לקיחת דגימה קטנה זו קרוי [[ביופסיה]] ומטרתו הוא לאבחן האם הממצא החשוד הוא [[שפיר]] או [[סרטן (מחלה)|סרטני]] באמצעות בדיקות [[פתולוגיה|פתולוגיות]]. ניתן לבצע ביופסיה באחת הדרכים הבאות:
==== ביופסיית מחט ====
לצורך בדיקה זו לוקחים דגימת [[תא|תאים]] מהאיזור החשוד כדי לראות אם הוא מכיל [[תא|תאים]] [[סרטן (מחלה)|סרטניים]]. ה[[ביופסיה]] מתבצעת בהרדמה מקומית ובה מוחדרת המחט לתוך ה[[איבר]] ונלקחת דגימה קטנה.
==== ביופסיה פתוחה ====
במקרים בהם הממצא החשוד אינו ניתן למישוש או שהאזור החשוד קטן מאד יהיה צורך בביצוע [[ביופסיה]] פתוחה. בהליך זה מתבצע חתך קטן על מנת שניתן יהיה לראות את הממצא, ואז נלקחת דגימה ממנו.
== טיפול ==
הטיפול נקבע ברובו על פי סוג ה[[גידול]] הראשוני, גודלו, מיקומו, מספר הגרורות ומיקומן, גיל ה[[חולה]], מצב בריאותו הכללי וסוג טיפולים שקיבל ה[[חולה]] בעבר, אם בכלל. בעת הימצאות גרורות, הן יכולות להיות מטופלות בשתי דרכים:
הטיפול נקבע ברובו בהתבסס על העובדה האם הסרטן התפשט לאיברים שניוניים, כלומר האם ישנן גרורות, לכמה איברים הוא התפשט ולאיזה איברים. בעת הימצאות גרורות, הן יכולות להיות מטופלות באמצעות [[ניתוח]],[[כימותרפיה]], [[רדיותרפיה]], [[טיפול הורמונלי]] או קומבינציה של כל אלה. בחירת הטיפול המתאים ביותר נקבעת על ידי גורמים רבים, כולל סוג הגידול הראשוני, גודל ומיקום הגרורות, גיל החולה, מצב בריאותי כללי וכן הלאה.
=== טיפול מערכתי ===
בטיפול מערכתי ניתנים חומרים הנודדים בזרם ה[[דם]] ובכך משפיעים על כל ה[[תא|תאים]] בגוף. לשיטת טיפול זו שייכים ה[[טיפול הורמונלי|טיפולים ההורמונליים]], [[כימותרפיה]] וטיפולים ביולוגיים, או קומבינציה של כל אלה.
=== טיפול מקומי ===
בטיפול מקומי מתמקדים על איזור הגרורה בלבד. לשיטת טיפול זו שייכים ה[[ניתוח|ניתוחים]] המקומיים להסרת גרורות ו[[רדיותרפיה]], או קומבינציה של השניים.
 
 
שיטות הטיפול שקיימות כיום ברובן אינן מצליחות לרפא סרטן גרורתי, על אף שישנם כמה סוגי סרטן, כגון [[סרטן בלוטת הערמונית]] ו[[סרטן בלוטת התריס]] שניתנים לטיפול גם לאחר שליחת גרורות.
[[מדען|מדענים]] רבים בוחנים דרכים חדשות למנוע התפשטות [[גידול|גידולים]] ראשוניים על מנת לבלום היווצרות גרורות. לפני שטיפול יהפוך להיות זמין ל[[חולים]] ברחבי ה[[עולם]], הוא צריך להיבחן ב[[מחקר קליני|מחקרים קליניים]] ולהימצא יעיל ובטוח. ישנם [[מחקר קליני|מחקרים קליניים]] רבים המתקיימים בימים אלה ב[[בית חולים|בתי חולים]], [[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]], [[מכון מחקר|מכוני מחקר]] ועוד. תוצאות של [[מחקר קליני|מחקרים קליניים]] קודמים הובילו להתקדמות בטיפול ב[[סרטן (מחלה)|סרטן]] והן לזיהוי, אבחנה ומניעה של המחלה.
 
== סיכויי הישרדות ==
68

עריכות