הבדלים בין גרסאות בדף "חרושת התרבות"

מ (בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q1791776)
 
==התאוריה==
חרף העובדה שנהוג לחלק את [[תרבות המערב]] לשווקים לאומיים ואחר כך למעמדות גבוהים, בינוניים ונמוכים, המבט המודרני על תרבות ההמון הוא כ[[שוק (כלכלה)|שוק]] אחיד שבו העבודה הטובה או הפופולרית ביותר מצליחה. ישנה הכרה בחברות ה[[תקשורת]] ככוח מרכזי הפועל בשיתוף עם [[תאגיד|תאגידים]] בינלאומיים ששולטים בהפקה ובהפצה של התרבות. התאוריה טוענת שהתרבות, בנוסף להיותה מראה של החברה, היא בעלת תפקיד חשוב בעיצובה דרך תהליך של סטנדרטיזציה וצריכה ויצירת אובייקטים ולא נושאים. תעשיית התרבות טוענת שהיא קיימת לשרת את צרכיו של הצרכן לבידור, אך מסווה את הדרך שבה היא מקבעת את הצרכים הללו וגורמת לצרכנים לחשוק במוצריה. התוצאה היא ייצור המוני שמזין שוק המוני שבו זהותו וטעמו של הצרכן האינדוידואליהאינדיווידואלי פחות חשוב ודעת הקהל ניתנת לשינוי ממש כמו המוצר עצמו.
 
הרציונל העומד מאחורי תאוריה זו הוא קידום שחרור הצרכן ממרותם של יצרנים, על ידי יצירת ספק אצל הצרכן כלפי אמונות ואידאולוגיות. אדורנו טוען כי נאורות הייתה אמורה להביא [[פלורליזם]] ולהסיר את המסתורין, אך למעשה ספגה החברה מכה קשה כאשר היא הושחתה בידי התעשייה הקפיטליסטית ממניעים של ניצול.