רפואת ספורט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
"הנחת תבנית בעבודה" |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{בעבודה אקדמית|מוסד=אוניברסיטת תל אביב|קורס=ויקי-רפואה|יעד=02 בדצמבר 2013}}
'''רפואת ספורט''' הוא תחום ב[[רפואה]] המתמחה במניעה, אבחון וטיפול בפגיעות שנגרמו כתוצאה מעיסוק ב[[ספורט]] ו[[פעילות גופנית]]. הפציעות בהן עוסקת רפואת הספורט הן בעיקר סיבוב או דפורמציה (עיוות-צורה) של [[מפרק]]ים ו[[שריר]]ים. למרות שבמשך שנים רבות, ברוב קבוצות הספורט יש צוות רופאים מועסק, רק בסוף המאה ה-20 התפתח התחום כישות מובחנת ב[[תחום הרפואה]].
== היקף התחום ==
רפואת ספורט מערבת תחומים רבים מן הרפואה המודרנית ומקשרת אותם אל הפעילות הגופנית: רפואת משפחה, אורטופדיית ספורט, רפואת ילדים, רפואת נשים, פיזיותרפיה, פיזיולוגיה של המאמץ, תורת האימון, תזונה, פסיכולוגיה, ביומכניקה (תורת התנועה), וכן טיפולים כגון עיסוי, כירופרקטיקה, אוסטיאופתיה, וטיפולי רפואה משלימה.
רופאי ספורט הם רופאים מומחים אשר סיימו את בית הספר לרפואה, התמחו בהתמחויות כגון רפואה שיקומית או ניתוח אירתופדים, לאחר מכן עברו מלגות לוואי נוספות ברפואת הספורט. הם מתמחים בטיפול בספורטאים ואנשים פעילים גופני אחרים, ויש להם השכלה נרחבת ברפואת השלד והשרירים. רופאי ספורט מטפלים בפציעות בשרירים,רצועות,גידים, ועצמות, אך הם מסוגלים גם לטפל במחלות כרוניות שעלולות להשפיע שלילית ביצועים פיזיים, כגון אסטמה וסוכרת. רופאי ספורט גם מתמקדים במניעת פציעות.
מתמחה ברפואת ספורט מאבחן ומטפל בכל בעיה רפואית אשר מתאמן או איש ספורט עלול להיתקל בה. לכן רוב הזמן רופאי ספורט מטפלים בפציעות של ה[[שריר]]ים וה[[שלד]], יחד עם זאת יש מקרים אחרים כגון [[Female athlete triad]], תסמונת של חוסר ביצוע שלא נמצא לה הסבר, screening for Cardiac Abnormalities , סוכרת , [[Exercise-induced asthma]].
== תחומי רפואת ספורט ==
'''האתלט הבכיר''''''טקסט מודגש''' - בעל צרכים אישיים הדורשים מעקב מתמיד בכל שטחי רפואת הספורט. הספורטאי הבכיר מתייעץ עם רופאיו, מקבל טיפולים פיזיותרפים מניעתיים וטיפוליים, במעקב ע"י [[תזונאי]]ת [[ספורט]] ומשתמש ב[[פסיכולוג]] [[ספורט]]. מכיוון שהישגיו מביאים אותו אל קצה גבול היכולת, הספורטאי נע בין [[בריאות]] לחולי ופציעות באורח יומיומי, ולכן הינו זקוק למעקב וטיפול מיידי.
האתלט החובב - משלב ספורט בחיי היומיום לצרכי הנאה ו[[בריאות]], עם צורך בהישגיות על ידי השתתפות בתחרויות ובשיפור הישגים. הספורטאי החובב נוטה להשתמש ברפואת הספורט לא על בסיס קבוע , אלא לפי הצורך במצבי פציעות או בשלבים של רצון לשיפור הישגים. עקב פחות זמן לאימונים קבועים, קיימת הנטייה בקבוצה זו לפגיעות חוזרות.
החובב המתחיל - בד"כ בגיל מעט מתקדם, לאחר הפסקה ארוכה או ללא רקע קודם בספורט, עקב [[לחץ חברתי]], מניעים אישיים ותדמיתיים, רצון לפתח כשר גופני, ועוד. בדרך כלל נוטים לעשות פעילות בסגנון "מהר מדי יותר מדי" עם נטייה להיפגע ולפתח פציעות מתמשכות. אוכלוסיה זו נעזרת במומחי רפואת הספורט לתכנון אימונים, לתזונה, ולסקירת מצב הבריאות לפני התחלת הפעילות על מנת לגלות גורמי סיכון לחולי ופציעות.
ילדים וספורט – כולנו נוהגים לשכוח את תקופת "קדם המחשב" שבה ילדים היו פעילים כל שעות היממה. ההורים מפגינים חרדות מ"עודף" פעילות וסוגי ספורט שונים. ככלל, אם אין סיבות מיוחדות (כגון [[הפרעות אורטופדיות]] או מומים מולדים), אין סיכון מיוחד בעיסוק אינטנסיבי של הילדים בפעילות. יש להקפיד על תזונה מספקת ועל הבנת הצרכים הגופניים והפסיכולוגיים של הילד, ולכן מומלץ שאם הילד מתאמן במסגרת סדירה, יהיו המאמנים בעלי הכשרה מיוחדת המתאימה לאימון ילדים.
נשים וספורט – לנשים צרכים מיוחדים בספורט בעיקר בהריון ולאחריו, ולאחר גיל [[הפסקת המחזור]]. יש לשים לב לשינויים ה[[הורמונלים]] האופיינים לנשים , בעיקר בתחומי דלדול מסת העצמות וכן בשילוש הנשי: הפרעות אכילה, הפרעות במחזור , ואוסטיאופורוזיס המצויים ביתר אצל ספורטאיות צעירות.
ספורט לחיטוב והרזייה – נפוץ היום יותר מאי פעם, בעיקר במכוני כשר, מאמנים אישיים, ותכניות כלליות. השימוש בפעילות ספורטיבית מכוונת כאמצעי לשמור על משקל הגוף ולמניעת רפיון הרקמות, קונה לו אחיזה איתנה המבוססת על עקרונות [[פיזיולוגים]] מוצקים. יש להקפיד שהמאמנים יהיו בעלי הסמכה מתאימה ובעלי ניסיון בתחום.
ספורט כ[[אורח חיים]] – מקובל כיום ברוב התרבויות כחלק מהמהלך היומיומי של שגרת חיינו. הפעילות טובה לשמירת רזרבות הכוח של הגוף, מניעת מחלות ה[[הזדקנות]], שיפור איכות החיים, ואף שיפור [[תוחלת החיים]]. המלצת האיגודים העולמיים הינה לחצי שעת פעילות גופנית יומית, בכל צורה שהיא, עם מאזן מצטבר שבועי, לכל החיים…
טיפול במחלות – ובייחוד במחלות כרוניות (מתמשכות), באמצעות פעילות גופנית מבוקרת, ובעיקר כשיקום ל[[מחלות לב]], ליתר [[לחץ דם]], [[סוכרת]], [[מחלות מפרקים]], עודף שומנים בדם, [[סרטן]], ועוד מחלות רבות אחרות. ניתן להתאים את סוגי הפעילות הרצויים לכל מחלה על מנת לשפר את יעלות האימון ולהשיג את התוצאות הטבות ביותר בתהליך הריפוי או המניעה.
== פציעות ספורט נפוצות ==
שורה 9 ⟵ 35:
*'''[[נקע בקרסול]]''' - נגרם כתוצאה ממתיחת הרצועות שמחזיקות את עצמות ה[[קרסול]] במקומן.
*'''[קרע בלברום פרק הירך]'''- תופעה שגילו רק ב-15 השנים האחרונות. ב-5 שנים האחרונות בוצעו ניתוחי ארתרוסקופיה לתיקון הלברום שנקרע בעקבות תנועה חדה של הירך.
==ראו גם ==
* פעילות גופנית
* תזונה
* כושר גופני
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.shvoong.co.il/he-IL/213/2345/ רפואת ספורט], באתר shvoong
http://exerciseismedicine.org/
[http://www.medixlife.co.il/54509/%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98 אתר מידקס][[קטגוריה:ספורט]]
http://www.rcplondon.ac.uk/
[[קטגוריה:תחומים ברפואה|ספורט]]
{{קצרמר|רפואה}}
| |||