קופטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ סקריפט החלפות (כנסייה, שנייה, הייתה, על ידי, תווים)
שורה 18:
 
==היסטורײת השפה והכתב==
מקורו הקדום של הכתב הקופטי הוא במאה השניההשנייה לפה"ס, כשהשפה ה[[יוונית]] הפכה לנפוצה בתקופת בית תלמי ולכן רוב המשכילים ידעו לכתוב ולדבר יװנית כשפה שניהשנייה. כהני ה[[דת]] העתיקה של מצרים שהתפרנסו ממכירת קמעות והורוסקופים מצאו שאין ביקוש לסחורתם, משום שאיש פרט להם לא ידע לקרוא את ה[[כתב דמוטי|כתב הדמוטי]] בו כתבו עד אז את השפה המצרית. לפיכך, החלו אלה לכתוב את השפה המצרית שבקמעות ב[[אלפבית יווני|כתב היװני]], שלהן הוסיפו תויםתווים נוספים שהושאלו מן הכתב הדמוטי עבור [[עיצור|עיצורים]]ים שאינם קיימים ביװנית. בהדרגה צומצם מספר תויםתווים אלו והתוצאה היתההייתה צורת כתב תקנית חדשה לשפה המצרית.
 
כאשר הפכה ה[[נצרות]] לדת המדינה בסוף המאה השניההשנייה לספירה, חיפשו מנהיגי הכנסיההכנסייה דרך להעביר מסר אחיד להמוני העם בשפתם. ה[[מיסיון|מיסיונרים]] ידעו לקרוא כתב יװני, אך לא דמוטי. העם הפשוט לא ידע לקרוא כלל, אך דיבר מצרית. לפיכך, החלו אבות הכנסיההכנסייה לכתוב את הטקסטים בשפה המצרית, אך בכתב יװני, וכך יכלו המיסיונרים לקרוא ופשוטי העם להבין.
 
תחילה היה נסיון לכתוב את השפה רק באלפבית היװני, אך במהרה התבררו חסרונות השיטה והוספו ששה תויםתווים מן הכתב הדמוטי עבור הניב ה'''סהידי''' (Sahidic){{הערה|כנראה הכװנה לניב הצעידי, כלומר זה של דרום מצרים}} ושבעה תויםתווים מן הכתב הדמוטי עבור הניב ה'''בוהאירי''' (Bohairic){{הערה|כנראה הכװנה לניב הבחרי, כלומר זה של צפון מצרים ואזור הדלתא}}.
 
תחילה היה נסיון לכתוב את השפה רק באלפבית היװני, אך במהרה התבררו חסרונות השיטה והוספו ששה תוים מן הכתב הדמוטי עבור הניב ה'''סהידי''' (Sahidic){{הערה|כנראה הכװנה לניב הצעידי, כלומר זה של דרום מצרים}} ושבעה תוים מן הכתב הדמוטי עבור הניב ה'''בוהאירי''' (Bohairic){{הערה|כנראה הכװנה לניב הבחרי, כלומר זה של צפון מצרים ואזור הדלתא}}.
באזורים שונים במצרים היו בשימוש ניבי מצרית שונים. ולכן נעשה ניסיון להורות את כתבי הקודש בניב ה"סהידי" הנײטרלי. ואכן, בהדרגה הפך ניב זה לבולט ביצירות הספרותיות של התקופה. אך במאה ה-11, כשהפטריארכיה הקופטית עברה מ[[אלכסנדריה]] ל[[קהיר]], הפך הניב ה"בוהאירי" אותו דיברו באזור הדלתא לשולט. כיום זהו הניב היחיד הקײם בשפה הקופטית בספרים.
 
===תור הזהב של הקופטית===
נוהגים לתארך את המאה ה-5 לספירה כתחילת תור הזהב של השפה הקופטית. מבשרה היה הארכימנדריט סט. שנוטה (ϣⲏⲛⲟⲩⲧⲉ ,šenoute) שחי בשנים 348–466 לספירה. הוא הפך את השפה מכלי להעברת הוראות לנזירים, לשפה ספרותית בשימוש נרחב בשימוש הנזירים, שלטונות הכנסיההכנסייה, האזרח הפשוט ואף פקידי ה[[ממשל]]. הכריזמה בה ניחן, הידיעה המעמיקה של השפה היװנית בה שלט ומוחו היצירתי, ספקו לו את הכלים הנדרשים על-מנת לרומם את השפה הקופטית בתוכן ובסגנון לרמות ספרותיות שלא הגיעה אליהם עד אז ולא השתװתה אליהם מאז.
 
המורשת הספרותית נמשכה, אם כי לא באותה רמה, באמצעות כתביו של השליח סט. בסה במחצית השניההשנייה של המאה ה-5, ואחר כך בכתביהם של אבות הכנסיההכנסייה האחרים במאות ה-6 וה-7.
 
===קופטית בתקופת השלטון הערבי המוקדם (מאות 7 עד 10 לספירה)===
באמצע המאה ה-7 נכבשה מצרים על- ידי הערבים. השלטון הערבי אילץ את ה[[קופטים]] ללמוד [[ערבית]] על-מנת לשמר את מקום העבודה הציבורי שלהם. מדיניות זו שחקה בהדרגה את מספר קוראי הקופטית החילונײם שרובם היו עובדי ציבור ובני משפחותיהם. תוך מאה שנה נאלץ הבישופ סװרוס לכתוב את "תולדות הפטריארכים" ב[[ערבית]].
 
עם זאת, בפולחן עדײן היה שימוש רב בקופטית לצד היװנית והיא המשיכה לשמש כשפת האיכרים וכהני הכנסיההכנסייה. בתקופה זו החלו מלים חודרות מהשפה הערבית לקופטית.
[[תמונה:Coptic.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתובת קופטית]]
 
=== שקיעת השפה הקופטית===
רדיפות שליטים מוסלמײם שהחלו מיד לאחר כיבוש מצרים בידי האסלאם והתגברו אף יותר בגלל [[מסעי הצלב]] החישו את הדרדרות השפה. חלק מהקופטים התאסלמו, ואפילו בכנסיהבכנסייה החלה הערבית להחליף את היװנית כשפה שניהשנייה ובהדרגה הפכה לשפה ראשונה. קײמים טקסטים מתקופה זו שבה מוצאים ערבית כתובה בכתב קופטי ובהדרגה חדר הכתב הערבי גם לטקסטים הדתײם וכיום ספרי הקודש הקופטײם כתובים בכתב ערבי. בסוף המאה ה-17 חדלה השפה הקופטית להיות שפת דיבור.
 
במאה ה-19 נעשו נסיונות לחדש את השפה שהתבטאו בחידוש השימוש בשפה בכנסיות וב[[דפוס|הדפסת]] כתבי הקודש מחדש בכתב הקופטי, אלא שבעקבות המהפכה במצרים ב-[[1952]] שלה היו שותפים קופטים צעירים, שבה הערבית להיות השפה והכתב הדומיננטיים והקופטית קײמת כיום רק בחלק מספרי התפילה. כיום, מלמדים את הילדים את השפה הקופטית מגיל צעיר, כדי שירכשו שפה זאת.
שורה 47:
==קישורים חיצוניים==
* [http://static.unilang.org/babelbabble/graphs/21/bbcopt1.jpg האלף בית הקופטי]
* אתרים ללימוד קופטית {{אנגלית}} [http://www.mycopticchurch.com/coptic mycopticchurch] ,[http://www.angelfire.com/art/wafikadly angelfire] ,[http://www.learncoptic.com learncoptic]
* [http://www.mycopticchurch.com/coptic/lexicon.asp לקסיקון קופטי]