קיפאון מוחי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Rlbaris (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Rlbaris (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{בעבודה אקדמית|מוסד=אוניברסיטת תל אביב|קורס=ויקי-רפואה|יעד=02 בדצמבר 2013}}
'''קיפאון מוחי''' (באנגלית: '''Brain freeze''') או בשמו המדעי "ספנופאלטיין גאנגליונאוראלגייה" (sphenopalatine ganglioneuralgia, כאב עֲצַבִּי של גַּנְגְּלִיּוֹן הַכַּנְפָה וְהַחֵךְ) הוא [[כאב ראש]] שנגרם מאכילה מהירה של [[מזון]] קר, למשל [[גלידה|גלידות]] ו[[משקה|משקאות]] קרים, ביום חם.
 
שתי תאוריות מרכזיות לתופעה זו:
# כאשר המזון הקר בא במגע עם ה[[חך]], ה[[נוירון|עצבים]] בחך משדרים ל[[מוח]] תחושת קור פתאומית. המוח מסיק את המסקנה השגויה שהאדם נמצא בסביבה קרה, וכדי להקטין את אבדן החום של המוח, [[כלי דם]] באזור זה מתכווצים. התכווצות זו גורמת לכאב ראש שאורכו כחצי [[דקה]].
# המזון הקר מגרה את [[העצב המשולש]] (Trigeminal nerve) בתוך הפה, ובכך מפעיל תגובת כאב בעצב האחראי לתחושות בפנים. ניתן להפסיק את הכאב באמצעות חימום ה[[חך]] בעזרת ה[[לשון (איבר)|לשון]].
 
 
"קיפאון [[מוח|מוחי]]''" (באנגלית: "'בBrain freeze'''") או בשמו המדעי ''ספנופאלטיין גאנגליונאוראלגייה'' (''sphenopalatine ganglioneuralgia'', כאב עֲצַבִּי של גַּנְגְּלִיּוֹן הַכַּנְפָה וְהַחֵךְ) הינו צורה של [[כאב ראש]] [[קרנלי]] מהיר המקושר לאכילת [[מזון]] קר מאוד או שתיית משקה קר במהירות, בסביבה חמה. התופעה נגרמת כתוצאה ממגע המזון או המשקה הקר בתקרת הלוע (ה[[חך]]). ברוב המקרים תחושת הכאב מתוארת כ[[כאב]] עמוק ועוצמתי בקדמת הראש, עמוק ל[[מצח]]. לרוב, הכאב מופיע כעשר שניות לאחר צריכת המזון הקר ונעלם כעבור כעשרים שניות. על פי המחקר האחרון בנושא, תחושת הכאב נובעת מהתרחבות [[עורק הדם הקדמי של המוח]], ונעלמת עם התכווצותו.
שורה 13 ⟵ 7:
קיפאון מוחי נגרם כתוצאה מאכילה או שתיה של מוצרים קרים במיוחד, כדוגמת אכילת [[גלידה]] ושתיית שתיה קרה. כאב הראש הנגרם בתופעה מופיע לרוב כעשר שניות לאחר נגיעת המזון הקר בתקרת הפה (החך) ונמשך כעשרים שניות על פי רוב, אולם דווח שאנשים מסויימים חווים את התופעה לאורך זמן ממושך יותר. הכאב המופיע חד מאוד, ומורגש שמקורו בעומק תחתית המצח, בין ה[[עין|עיניים]]. לעיתים, ובעיקר במקרי בליעה, כאב הראש מופיע בסמוך ל[[רקה|רקות]], בשני צידי הראש. התופעה מתרחשת הן במזג אוויר קר והן במזג אוויר חם, כיוון שאין היא משפעת מטמפרטורת הסביבה אלא מטמפרטורת חלל הפה.
 
ב[[מחקר]] שבדק את מקור הכאב, ניתנה לנסיינים שתיה קרה במיוחד מבעד קשית, כך שהנוזל יפגוש את גג הפה. זרם הדם המוחי של הנבדקים נוטר באמצעות מבחן [["''דופלר תוך קרניאלי''"]] ("''Transcarnial Doppler test''"). בניסוי התברר שתחושת הקיפאון המוחי נובעת מעלייה דרמטית ופתאומית בזרימת הדם דרך [["''עורק המוחי הקדמי''"]] ("''Anterior cerebral artery''"). עם התכווצות העורק נרגעה תחושת הכאב. החוקרים משערים כי התופעה נגרמת כתוצאה מרגולציה של טמפרטורת המוח, ומתוך רצון למנוע כניסת דם קר העשוי לפגוע בתפקוד האיבר החיוני<ref>?</ref>.
 
בעבר הועלו מספר השערות נוספות למקור הכאב החד-וחד, כיום סבור שקיאפון מוחי נגרםהסברה כתוצאההעיקרית מקירור וחימום מחדש של עורק הדם הקדמי של המוח, וא אולם בעבר נטו לסבורטענה שמקור תחושת הכאב הוא בכיווץ מהיר ודרמטי של כלי דם ועצבים בגג הפה, ובשל ההפרעה לעצבים מזוהה מקור הכאב בקדמת הראש ולא בגג הלוע<ref name="sa">''Scientific American Mind'', 1555–2284, 2008, Vol. 19, Issue 1. ''"Brain Freeze."'' Andrews, Mark A., Lake Erie College of Osteopathic Medicine.</ref><ref name="bmj">http://bmj.bmjjournals.com/cgi/content/full/314/7091/1364 Ice cream headache&nbsp;— Hulihan 314 (7091): 1364&nbsp;– BMJ</ref>.
 
==שיטות להפגת הכאב==
 
הכאב נובע מהפרשי הטמפרטורה בין חלל הפה והראש ובין טמפרטורת המזון הנצרך. לכן, במקרה של קיפאון מוחי מומלץ לחמם מחדש את מקום המגע. השיטה שנמצאה יעילה ביותר הינה שתיית נוזל חמים, אולם נמצא שגם הצמדת הלשון לחך וכן נשימה דרך הפה ונשיפה דרך האף מקלות על תחושת הכאב<ref>{{cite web | last = Salemi | first = Vicki | title = Body Oddities Explained | publisher = AOL Health | date = June 2009 | url = http://www.aolhealth.com/health/mysteries-explained | accessdate = June 2009}}</ref>.
 
על מנת שלא לחוות את התחושה הלא נעימה מומלץ לצרוך מוצרי מזון קרים באיטיות, תוך מתן שהות לחלל הפה להסתגל לשינוי הטמפרטורה.
שורה 25 ⟵ 19:
==מחקרי עבר==
 
למרות שאין מדובר בתופעה מסוכנת אלא בתופעה טורדנית, בשל שכיחות התופעה נעשו מספר מחקרים במרוצת השנים מתוך רצון להתחקות אחר מקורה. המאמרים פורסמו ב''[[עלון הרפואה הבריטי]]'', ב[[''סיינטיפיק אמריקן]]'' ובעלון ה''[[Autonomic Neuroscience]]''<ref name="sa"/><ref name="bmj"/>. המחקרים השונים הצביעו על אפשרויות שונות להסבר על מקור התופעה, אולם במחקר האחרון נעשה שימוש בניטור הפעילות המוחית, כך שניתן להניח שתוצאותיו הן הקרובות ביותר לתיאור התופעה.
 
==קישורים חיצוניים==