הצבא הרומי בתקופת הרפובליקה המאוחרת – הבדלי גרסאות

[[תמונה:Marius Glyptothek Munich 319.jpg|שמאל|250px|ממוזער|[[פסל (יצירה)|פסל]] של [[גאיוס מריוס]]]]

אחת מנקודות המפנה החשובות ביותר בהתפתחות הצבא הרומי הייתה הרפורמה שערך בו [[גאיוס מריוס]] בסוף [[המאה ה-2 לפנה"ס]], הקרויה על שמו הרפורמה המריאנית. מריוס, שהיה בין הבולטים במנהיגה הצבאיים והפוליטיים של רומא, ערך שינוי יסודי ביחס בין צבא לחברה ברומא העתיקה. בנוסף, הוא ארגן מחדש את מבנה הצבא, שינה את שיטת האימונים הישנה ושיפר את החימוש באופן משמעותי.

כאשר עמד לרשותו צבא מקצועי, אשר האנשים בו משרתים לזמן ארוך, שינה מריוס את שיטות האימון, והכניס אחידות באימון ובחימוש לרוחב כל הצבא הרומי. מריוס אימץ את שיטת האימון של ה[[קונסול (רומא העתיקה)|קונסול]] משנת 105, [[פובליוס רוטיליוס רופוס]], שהתבססה על שיטות האימון של בתי הספר ל[[גלדיאטור|גלאדיאטורים]]<ref>שצמן, תולדות הרפובליקה הרומית, עמ' 369</ref>. כמו כן, כל הליגיונרים חומשו מעתה באופן אחיד בחרב, בכידון ההטלה [[כלי נשק בצבא הרומי|פילום]] (pilum) ובמגן מלבני [[סקוטום]] (scutum). שיפורים בכידון גרמו לכך שהאויבים לא יוכלו להשתמש בו לאחר שהוטל עליהם. בעיתות שלום הצבא התאמן בצורה יסודית במקום להתפזר איש לביתו, ואף עסק בפעולות תשתית אזרחיות, כגון חפירת תעלות, סלילת דרכים ותחזוקתן ועוד.

 

 

לבסוף, מריוס נתן אזרחות רומית לכל האזרחים של בעלות הברית האיטלקיות, לאחר השלמה של תקופת השירות בצבא.