פסוק – הבדלי גרסאות

הפסוק הראשון, ואולי הידוע מכולם הוא "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ" (פסוק א', פרק א', בספר בראשית)

 

 

לפי המתואר ב[[מסכת קידושין]] היה הבדל בין שיטת חלוקת הפסוקים ב[[בבל]] וב[[ארץ ישראל]]. חשיבות הפסוקים בהלכה מתבטאת בכך שאין עולה לתורה קורא פחות משלשה פסוקים וכל פסוק שאין עליו [[מסורה|מסורת]] לא יוצרים עליו מסורת חדשה של פיסוק. קיימת אפשרות ליצור פיסוק חדש על ידי אתנחתא. חלוקת הפיסוק בתוך הפסוק נעשית על ידי [[טעמי המקרא]] כאשר חילוק הפסוק לשניים נקרא אתנחתא והטעם המורה על סוף הפסוק נקרא "סלוק" או "סוף פסוק" (שם שהפך לביטוי שמשמעותו סיום עניין).