ההפשרה של חרושצ'וב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''הפשרה של חרושצ'וב''' - ב[[רוסית]]: '''Хрущёвская оттепель''' - כינוי לא רשמי ךתקופה בהיסטוריה של [[ברית המועצות]] מפטירת [[יוסף סטלין]] בשנת [[1953]] ועל לעליית [[לאוניד ברז'נייב]] לשלטון. במשך רוב התקופה המדינה הונהגה על ידי [[ניקיטה חרושצ'וב]]. במהלך התקופה בוצע גינוי [[פולחן אישיות]] של יוסף סטלין, שוחררו אסירים רבים, הורגש נטיית השלטון להמנע מפעולות דיכוי וניתן חופש מסוים לאנשי התרבות.
 
השם "הפשרה" נלקח מיצירה של [[איליה ארנבורג]].
שורה 33:
בספרות בסיס של תומכי מדיניות ההפשרה היה [[ירחון]] ספרותי "נובי מיר" שבראשו עמד [[אלכסנדר טברדובסקי]]. הוא פרסם בירחונו מספר יצירות של סופרים צעירים, כולל [[אלכסנדר סולז'ניצין]]. בין הפוסים הנוספים של התקופה ניתן לציין [[בלה אחמדולינה]], [[רוברט רוז'דסטבנסקי]], [[אנדריי ווזנסנסקי]] ו[[יבגני יבטושנקו]].
 
גם בקולנוע הורגשה החלשת שליטת הצנזורה על הסרטים. במאים ידועים כמו [[מיכאל רום]], [[גאורגיגיאורגי דנליה]], [[אלדר ריאזנוב]] ו[[לאוניד גיידאייגאידאי]] הוציאו מספר סרטים שהיו אירועים משמעותיים בחיי בתרבות של ברית המועצות.
 
בשנת [[1957]] ב[[מוסקבה]] נערך [[פסטיבל הנוער והסטודנטים השישי]] במהלכו לעיר הגיעו עשרות אלפי זרים ולראשונה אזרחים סובייטיים יכלו להיפגש איתם ללא השגחת השלטונות.
שורה 40:
 
==סיום התקופה==
כסיום התקופה מקובל לראות הגעת [[לאוניד ברז'נייב]] לשלטון. אומנם חיזוק הצנזורה והשפעת השלטון על התרבות הורגשה כבר בתשופתבתקופת [[המשברמשבר הקריביהטילים בקובה]] בשנת [[1963]]. מדיניות דהסטליניזציהדה-סטליניזציה נעצרה, אך סוכם להמנעלהימנע ככל הניתן מאיזוכרמאיזכור של סטלין ומדיניותו. במהלך חגיגות נרחבות לציון 20 שנים לניצחון ב[[מלחמת העולם השנייה]] שמו כמעט ולא אוזכר.
 
לא היה חידוש של דיכוי פוליטי רחב וחרושצ'וב עצמו נשלח לגמלאות, נותר חבר מפלגה וקיבל תנאים המתאימים למעמדו.
 
חלק מהחוקרים רואים את שנת [[1968]] עם דיכוי [[אביבהאביב של פראג]] כסימן לסיום מדיניות ההפשרה.