תקנות שעת חירום – הבדלי גרסאות

==ייחודם של "תקנות לשעת חרום"==

קיים שוני מהותי בין תקנות רגילות ובין תקנות לשעת חירום: תקנות רגילות מותקנות מכוחו של חוק מסוים, הקובע במדויק את מטרתן של התקנות ואת גבולות סמכותו של השר המוסמך להתקינן. בפרט, אין בכוחן של תקנות לסתור חוק, ותקנות הסותרות חוק - בטלות. ביחס לתקנות שעת חירום, לעומת זאת, נקבע בסעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה כי "תקנות שעת חירום כוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל [[מס]]ים או תשלומי חובה אחרים, והכל זולת אם אין הוראה אחרת בחוק". הוראה זו מקנה לתקנות שעת חירום אופי בלתי דמוקרטי ביותר: הן מקנות לממשלה יכולת להשעות כל חוק שחוקקה הכנסת. הסעיף מסייג וקובע כי אין בכוחן של תקנות שעת חירום למנוע [[זכות הגישה לערכאות|פניה לערכאות]], לקבוע [[ענישה]] [[חקיקה למפרע|למפרע]] או להתיר פגיעה ב[[כבוד האדם]]. בנוסף, מספר חוקי יסוד, בהם [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]], [[חוק יסוד: חופש העיסוק]] ו[[חוק יסוד: הכנסת]], קובעים במפורש כי אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנותם, להפקיע זמנית את תוקפם או לקבוע בהם תנאים.

==בפסיקה==

בפרשת פריצקי<ref>בג"ץ 6971/98 [http://elyon1.court.gov.il/files/98/710/069/A04/98069710.a04.htm יוסף פריצקי ואח' נ' ממשלת ישראל ואח']</ref> דן בית המשפט העליון בעתירה נגד חוקיותן של תקנות שעת חירום שנועדו לקבוע הוראות בדבר אמצעי זיהוי ב[[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל|בחירות לרשויות המקומיות]], שהיו עתידות להיערך ימים ספורים לאחר מכן. הממשלה התקינה את התקנות מאחר ששביתה ב[[משרד הפנים]] מנעה מאזרחים רבים לעדכן את פרטיהם, והיה חשש כי לא יוכלו לממש את זכותם להצביע. בית המשפט דחה את העתירה ברוב דעות, בטענה שאם יבוטלו על ידו לא יישאר זמן לתיקון החקיקה ולכן אזרחים רבים לא יוכלו להצביע בבחירות, אך קבע כי בהתקנת תקנות שעת חירום יש משום פגיעה בעקרון [[הפרדת הרשויות]] וב[[שלטון החוק]], ולפיכך על הממשלה למעט בשימוש בכלי זה ולעשות זאת באופן [[מידתיות|מידתי]]. השופט [[מישאל חשין]] קבע בדעת מיעוט, כי מאחר שהממשלה יכולה הייתה לפנות לכנסת ולהסדיר את הנושא בחקיקה, לא הייתה סיבה להשתמש בתקנות שעת חירום.