היריון חוץ-רחמי – הבדלי גרסאות

אין שינוי בגודל ,  לפני 8 שנים
חוץ רחמי => חוץ-רחמי
מ (Eldad העביר את הדף הריון חוץ רחמי ל־הריון חוץ-רחמי: חוץ היא קידומת, בהקשר הזה)
(חוץ רחמי => חוץ-רחמי)
{{מחלה|
|שם=הריון חוץ -רחמי
|תמונה=[[קובץ:Ectopic.png|250px]]
|כתובית=הריון חוץ -רחמי באיור רפואי מן המאה ה-17
|שם בלועזית=Ectopic pregnancy
|InfoMed=
|Mesh={{Mesh|זיהוי=D011271}}
}}
'''הריון חוץ -רחמי''' (באנגלית- Ectopic Pregnancy) או הריון אקטופי, מוגדר כהשרשה והתפתחות של [[הריון]] שלא בחלל גוף ה[[רחם]]. זהו מצב פתולוגי אשר עלול להיות כרוך בתחלואה ואף בתמותה, ומהווה את הגורם העיקרי לתמותה אימהית בשליש הראשון להריון. ייתכן גם הריון "הטרוטופי"- הריון כפול, בו אחד מה[[עובר|עוברים]] מושרש בתוך חלל הרחם, והשני מושרש מחוץ לחלל הרחם. השכיחות להריון הטרוטופי עולה עם העלייה ב[[טיפולי פוריות]].
במרבית המקרים הריון חוץ -רחמי מתרחש ב[[חצוצרה]], ושכיחותו הינה כ- 2% מכלל ההריונות. גורמי הסיכון יכולים להיות שונים- פתולוגיה בחצוצרה, הריון אקטופי קודם, [[מחלות מין]], [[דלקת של האגן]], ריבוי פרטנרים בקיום [[יחסי מין]] ועוד. התלונות של נשים עם הריון חוץ -רחמי יהיו תלונות על כאב ממוקם בצד אחד, [[אמנוריאה]], ודימום וגינאלי. הבדיקות המשמשות באבחנה הן בדיקות [[גונדוטרופין כוריוני אנושי|β-hCG]] ו[[בדיקת אולטרה סאונד להיריון|אולטראסאונד]], וסיום ההריון הינו אפשרי על ידי ביצוע [[גרידה]], [[לפרוסקופיה]], או מתן טיפול תרופתי ([[מטוטרקסט]]).
 
== מיקום הריון חוץ -רחמי ==
 
* חצוצרות: בכ- 98% מן המקרים, ובתוכן- האמפולה של החצוצרה במרבית המקרים.
* רקמת הצלקת הניתוחית של [[ניתוח קיסרי]]
 
== גורמי סיכון להריון חוץ -רחמי ==
 
במרבית המקרים, מנגנון ההיווצרות של הריון חוץ -רחמי קשור לפגיעה כלשהי בחצוצרה, המביא לכך שהעובר משתרש בה ולא עובר לרחם.
הסיבות להריון חוץ -רחמי יכולות להיות, בין היתר:
 
* ניתוח בחצוצרה, פתולוגיה בחצוצרה.
* [[התקן תוך רחמי]]
 
* [[קשירת חצוצרות]]- גם לאחר קשירת חצוצרות, דווחו הריונות חוץ -רחמיים.
 
== קליניקה ==
בשלב מוקדם, הריון חוץ -רחמי אינו מלווה לרוב בתלונות כלשהן. עם התקדמות ההריון, שכיחות התלונות הבאות:
 
* כאב חד צדדי, (לרוב ממוקם בצד אחד)
== אבחנה ==
 
* בדיקת β-hCG היא בדיקה עיקרית לזיהוי הריון, והיא חיובית 10 ימים לאחר ההפריה. בהריון תקין, זמן ההכפלה של בדיקת β-hCG הינו כל 48-72 שעות, בהריון חוץ -רחמי תהיה עליה לא מספקת או ירידה. במידה ורמות β-hCG גבוהות מעל 3000 ולא ניתן לראות שק הריון באולטראסאונד, יש חשד משמעותי להריון חוץ -רחמי. ניתן להגדיר לצורך כך את קו הגבול, או ה- Discriminatory zone. קו זה הינו ערכי ההורמון β-hCG, שמעליהם מקובל לזהות סימני הריון תוך רחמי באמצעות אולטראסאונד. במרבית המרכזים הרפואיים קו גבול זה הינו ערך β-hCG של 2000-2500 בביצוע אולטראסאונד ווגינלי (יוצא מן הכלל בהקשר זה הוא מקרה של הריון מרובה עוברים בשלב מוקדם, במקרה בו רמת ה- β-hCG גבוהה ועדיין לא ניתן לזהות סימני הריון ברחם).
 
* [[פרוגסטרון]]: בהריון תקין ברחם, רמות הפרוגסטרון הינן מעל 25 ננוגרם למ"ל. רמות הנמוכות מ- 5 יכולות להעיד על הריון שאינו בר חיות או הריון חוץ -רחמי.
 
* אולטראסאונד: באולטראסאונד ווינגלי ניתן להתרשם האם קיים הריון בתוך הרחם, מהו עובי הרירית, זרימות ועוד. במידה וקיים הריון חוץ -רחמי, אולטראסאונד לא יתרום לאבחנה בדרגת וודאות מספקת.
 
* לפרוסקופיה אבחנתית- משמשת לאבחון, מיקום וגם הוצאת ההריון האקטופי.
 
== טיפול בהריון חוץ -רחמי ==
 
הטיפול נחלק לטיפול כירורגי, טיפול תרופתי או טיפול שמרני (מעקב בלבד). במצבים בהם האישה אינה יציבה המודינמית, יש לייצבה ולטפל באופן כירורגי. במידה והיא יציבה, יש לשקול מעקב, טיפול תרופתי או כירורגי בהתאם למיקום ההריון, גודלו ופרמטרים נוספים.
* טיפול שמרני: חלק מההריונות החוץ-רחמיים יתמוססו מעצמם ולא יהיה צורך בטיפול. לצורך טיפול שמרני יש להוכיח סימנים לכך שההריון נספג, כגון ירידה הדרגתית ברמות [[גונדוטרופין כוריוני אנושי|β-hCG]]. מעקב רלוונטי לאישה יציבה המודינמית, ללא דימום, כאבי בטן או קליניקה חריפה אחרת, כאשר רמות ה- β-hCG ההתחלתיות קטנות מ- 10,000 ויורדות (יש צורך במעקב אחריהן) וכאשר המסה ההריונית קטנה מ- 3 ס"מ ללא דופק עוברי. על האישה חל איסור לקיים יחסי מין כדי לא להחמיר את מצבה.
 
* טיפול תרופתי: התרופה העיקרית המשמשת בהפסקת הריון חוץ -רחמי הינה [[מטוטרקסט]] (MTX). תרופה זו הינה אנלוג של [[חומצה פולית]], המעכבת סינתזת [[DNA]] וחלוקת תא ומביאה לסיום ההריון. השימוש בתרופה נחשב בטוח יחסית והאינדיקציות למתן התרופה הינן יציבות המודינמית, קיומם של סימפטומים קלים, הריון אקטופי הקטן מ- 4 ס"מ, ללא קרע בחצוצרה או דימום לחלל האינטרא-פריטונאלי. בישראל נהוג לתת מנה יחידה של MTX, בעבר ניתנה זריקה באופן מקומי לאזור ההשרשה, כיום הזריקה הינה סיסטמית. תופעות הלוואי הינן קלות יחסית וקשורות בשלשולים, גזים, דיכוי מח העצם, פוטוסנסטיביות, פיברוזיס של הריאות, טוקסיות לכבד ודימום וגינלי. אין לתת את התרופה במידה ויש כיב פפטי, מחלת כבד או כליות, חוסר יציבות המודינמית, רגישות ידועה ל- MTX או בעיות נוספות הקשורות לתופעות הלוואי המיוחסות ל- MTX. יש לעקוב באופן שבועי אחר רמות β-hCG עד שיגיעו מתחת ל- 5. יש להימנע מקיום יחסי מין, בדיקות אגן ו- US ווגינלי לאחר מתן התרופה. במידה ורמת β-hCG לא יורדת באופן מספק יש לשקול מתן מנה נוספת של MTX, כאשר רמת ירידה מספקת הינה לפחות 15% בין היום הרביעי ליום השביעי לאחר מתן MTX.
 
* טיפול ניתוחי: ניתוח הינו רלוונטי במצבים בהם הטיפול התרופתי לא ניתן או לא הביא לסיום ההריון, במצבים בהם ערך ה- β-hCG גבוה (מעל 5000), במצבי חירום, או הריון הטרוטופי. ניתן לבחור בניתוח שמרני אשר כולל את שימור החצוצרה (salpingotomy): שואבים את העובר מן החצוצרה, לא תופרים את החצוצרה. לאחר הריון אקטופי אחד הסיכון להריון אקטופי חוזר הינו 10% ולאחר שניים- 50%, ועל כן במידה ושוב מתרחש הריון חוץ-רחמי בחצוצרה זו יתבצע ניתוח להסרת החצוצרה. ניתוח הסרת חצוצרה (ניתוח רדיקלי)- יתבצע במצבים בהם החצוצרה נקרעה כתוצאה מההריון, בדימום לא נשלט, בהישנות של הריון אקטופי באותה חצוצרה או במצבים בהם האישה לא מעוניינת בילדים נוספים.