אדמונד הילרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
מ תיקון קישור
שורה 24:
במשך שנים סירבו הילארי וטנזינג לומר מי היה הראשון שהגיע לפסגה. אולם ב[[אוטוביוגרפיה]] שפרסם הילרי, אחרי מותו של טנזינג, הוא כתב שהוא היה זה שהניח את רגלו ראשון על הפסגה, בעוד טנזינג היה מספר צעדים אחריו.
 
לאחר כיבוש האוורסט מכן המשיך הילרי במסעותיו. ב-[[1954]] פיקד על משלחת ניו זילנדית לעמק נהר הבארון, ובשנים [[1956]]-[[1958]] עמד בראש משלחת נוספת ל[[אנטארקטיקה]] (צוות הסיוע הניו זילנדי של [[ים רוס]] במסגרת [[המשלחת הטראנס-אנטארקטית של חבר העמים הבריטי]]), איתה הגיע לקוטב הדרומי ב-[[1957]]. הוא חזר להימלאיה פעמים נוספות ב-[[1961]], [[1963]] וב-[[1964]].
 
זכה בעיטורים רבים, ביניהם מדליית הקוטב ב-[[1958]] על כיבוש [[הקוטב הדרומי]]. הוא כתב רבות על מסעותיו, ובין ספריו: "הרפתקה רמה" ([[1955]]), "חציית אנטארקטיקה" ([[1958]]), "אין כל מקום לטעות" ([[1961]]), "במרומי האוויר הדליל והקר" ([[1963]]) ו"בית ספר בעננים" ([[1965]]).