מהפכת הקצינים החופשיים – הבדלי גרסאות

על פי חוזה שנחתם בין בריטניה למצרים בשנת 1936 נותרו באזור תעלת סואץ כוחות בריטיים. ב־[[25 בינואר]] 1952 התחולל קרב בין חיילים בריטים לשוטרים מצרים ב[[איסמעיליה (עיר)|איסמעיליה]]. כ־50 שוטרים מצרים נהרגו באירוע וכ־100 נפצעו. האירוע עורר זעם רב במצרים, והוביל לפריצת מהומות אלימות בעיר הבירה, [[קהיר]]. הפורעים התקיפו בתי עסק ואתרים השייכים לגורמים בריטים, בין השאר [[בית מלון|בתי מלון]], מקומות בילוי, [[חנות|חנויות]], ומשרדים. בניסיון לשפר את מצבה הרעוע של המדינה פיטר המלך פארוק את חברי הממשלה בראשותו של '''[[מוסטפא א-נחאס]]''', ומינה במקומו את [[עלי מאהר]], עליו הטיל הקמת ממשלה חדשה. ממשלתו של מאהר החזיקה מעמד רק זמן קצר ([[27 בינואר]] - [[1 במרץ]]) לפני שהוחלף על ידי '''[[אחמד נגיב אל-הילאלי''']] ([[2 במרץ]] - [[29 ביוני]]), שבתורו הוחלף בידי '''[[חוסיין סירי''']] ([[2 ביולי]] - [[20 ביולי]]). שלושת אלה לא הצליחו למלא את הציפיות שניתלו בהם ולייצב את השלטון. בינואר 1952 זכו הקצינים החופשיים להישג משמעותי בשורות הצבא כאשר אנשי שלומם הצליחו לזכות בשליטה במועדון הקצינים של הצבא. המלך פארוק ביטל את תוצאות הבחירות ומינה את אנשיו במקום אלו שנבחרו.