שירות בתי הסוהר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון עריכות אנונימי |
|||
שורה 47:
למרות הפעלת בתי הסוהר הביטחוניים על ידי השב"ס, לא הוקצה להם תקציב נוסף לכוח אדם ולכן נאלץ השב"ס לצמצם את כוח האדם במתקנים שבתוך תחומי [[הקו הירוק]] ולהעביר סגל רב אל המתקנים שמחוץ לתחומי [[הקו הירוק]]. רק בשנת 1968 אושרה הקצאת כוח אדם נוסף של 360 משרות לשב"ס ומרגע האישור החל גיוס דחוף שכלל גם קבלת מועמדים ללא כישורים מתאימים. <br />
בשנת 1968 נפתח [[בית סוהר נווה תרצה]] לנשים באוריינטציה שיקומית וטיפולית. הכלא טיפל במגוון סוגיות הקשורות לעבר הקשה של האסירות, לאסירות בהריון ועם ילדים ועוד. לאסירות ניתנה האופציה לגדל את ילדיהן בתוך כתלי הכלא עד גיל שנתיים. <br />
בשנה זו, 1968, החליט נציב בתי הסוהר [[אריה ניר]] להכשיר שטח בסמוך לכלא נווה תרצה ולהקים בו בית ספר ארצי לסוהרים ולקצינים, מפקדו הראשון היה [[דב גולדברד]]. לאחר מותו של ניר נקרא בית הספר על שמו{{הערה|1={{דבר||בסיס אייל ע"ש גונדר אריה ניר|1978/06/27|00407}}}}. בית הספר עבר לאחר מכן
בשנת 1970 הושלמה בנייתו של [[בית הכלא אשל]] בבאר שבע היה לבית הסוהר הגדול ביותר בארץ שיועד לאכלס כ-900 אסירים בדרגת ביטחון מרבית.
בשנת 1978 נפתח בית המעצר ברמלה שקלט כ-300 אסירים ששהו לפני כן בבית המעצר כפר יונה בתנאים קשים. לימים שונה שמו של בית המעצר ל[[בית מעצר ניצן]] על שמו של [[רוני ניצן]], מפקד הכלא, שנרצח על ידי האסיר הנמלט [[הרצל אביטן]]. <br />
| |||