הבדלים בין גרסאות בדף "שבט זבולון"

הוסרו 15 בתים ,  לפני 6 שנים
מ
ויקיזציה, אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק
(סידור)
מ (ויקיזציה, אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק)
הוא נקרא על שם אבי השבט [[זבולון]] שהיה בנו השישי של [[יעקב אבינו]] מאשתו [[לאה]].
קיימת מסורת של יהודי האי [[ג'רבה]] ויהודי [[כרתים]] שהם צאצאי שבט זבולון.
 
 
==ברכות לשבט==
===[[ברכת יעקב]]===
שבט זבולון קיבל מ[[יעקב]] ברכה:
{{הדגשה|זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן. וְהוּא לְחוֹף אֳנִיּוֹת, וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן;, |בראשית מט יג}}.(סוף [[פרשת ויחי]])
==השבט במדבר==
===סימלי השבט: אבן ה[[חושן]] והדגל===
על פי הפירוש,<ref>[[רבינו בחיי]], בפרושו לפרשת תצוה, פרק כ"ח</ref>,
האבן שמייצגת אותו ב[[חושן]] היא אבן ה[[יהלום (אבן חן מקראית)|יהלום]] שאותה נשא [[אהרן]] הכהן עם שאר האבנים הטובות שנשא על ליבו.
 
ה"אות" של שבט זה (כלומר הדגל שלו) היה ציור של [[ספינה]] על רקע [[לבן]].
במדרש אגדה (לבמדבר ב') ישנה דעה נוספת כי על דיגלו היה מצויר בית על פי נרדפותה של המילה בית למילה זבול.
 
===[[נשיאי שבטי ישראל|נשיאי השבט]] ===
ב[[ספר במדבר]], [[פרשת נשא]] נזכר [[נשיאי שבטי ישראל|נשיא]] שבט זבולון במדבר: '''אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן'''.
הוא מוזכר בספר [[במדבר]] 4 פעמים. הוא הקריב את [[קורבנות הנשיאים]] ביום השלישי ל[[חנוכת המשכן]].
לפי ה[[מדרש]], קדם נשיא שבט זבולון לנשיא [[שבט ראובן]], אף כי [[ראובן]] הוא בכור השבטים, בזכות שפירנס את שבט יששכר כדי שיוכל לעסוק ב[[תורת ישראל|תורה]] ([[הסכם יששכר וזבולון]]).
 
ברשימת הנשיאים ב[[פרשת מסעי]] נזכר אליצפן בן פרנך.
 
 
במפקד הראשון שערך [[משה]] מנה השבט 57,400 איש, ובמפקד השני 60,500 איש.
 
 
== נחלת השבט ==
אין ידיעות מחוץ למקרא על קיומו של שבט כזה בארץ ישראל בתקופה המתוארת ([[תקופת הברזל]], המחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה), אולם ארכאולוגים וחוקרי מקרא מנסים לשרטט את גבולתיה של אותה נחלה בהסתמך על התיאורים המקראיים בלבד, ובהיעדר מקורות נוספים. קיימות עדויות מתקופת בית שני ומזמן התלמוד על צאצאי שבט זה שחיו לכאורה לחוף [[הים התיכון]].
 
המסורת העממית סיפרה על נחלת זבולון לחוף הים התיכון, בצפון החוף הישראלי ודרום חופי לבנון.{{הערה|1=הספר שפוני טמוני חול עוסק כולו בהבנת המדרשים והפסוקים העוסקים בנחלה זו - שהינם בעלי השלכה הלכתית על חידוש ה[[תכלת]]. בעקבותיו נכתבו מאמרים וספרים רבים בתחום (בין היתר: של רבה הראשי של ארץ ישראל - הרב הרצוג. <br />
בציורי קיר וחלונות הרווחים ב[[בית כנסת|בתי כנסת]], ושבהם מצוירים שנים עשר השבטים, זבולון מופיע לרוב כבעל [[אנייה|אניות]] [[מפרש]] גדולות (כמו ב[[חלונות שאגאל]]), המתאימות ל[[הים התיכון|ים התיכון]], על פי הפסוק בברכת [[יעקב]].<br />
ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] נתגלו שרידים של תעשיית התכלת העתיקה, ב[[חוף דור]] ומקומות נוספים סמוך לאכזיב, אך לא נמצאו תימוכין לקיום שבט ושמו זבולון באזור זה. }}.
 
ממקורות שונים ניתן להבין שנחלת זבולון הייתה באזור [[הגליל התחתון]].<ref>הבנה זו הציע [[יהוסף שווארץ]] בספרו '''תבואת הארץ''', על פי מסורת ארוכת שנים מימי המשנה והתלמוד ועד ימיו בסוף [[המאה ה-19]]. בנוסף למסורות, לשמות היישובים ולעדויות הנוסעים לאורך הדורות, הספר גם מתעד פרשנות ארוכת שנים לגבי הפסוקים, כרבי [[אברהם אבן עזרא]] וה[[רמב"ן]] ב[[ימי הביניים]], אשר סברו שהנחלה גבלה הן בים התיכון והן בימת כנרת, ו[[הגאון מווילנא]] במאה ה-18 אשר התמודד עם הקושי הגאוגרפי והציע שמדובר בשבט דייגים שעיקר שטח היה בהרי הגליל לאורך הנחלים המובילים לים הכנרת, ולו רצועה דקה בלבד (אולי לאורך נחל הקישון) אל הים התיכון. </ref>. לפי הכתובים, נחלת זבולון גבלה בדרומה בנחלת [[שבט יששכר]] ובחצי ה[[שבט מנשה|מנשה]], בצפונה בנחלת [[שבט נפתלי]] ו[[שבט אשר]], במזרחה ב[[ים כנרת|כנרת]] וגבול נחלת חצי ה[[שבט מנשה|מנשה]] של [[שניים וחצי השבטים]] ובמערבה ב[[שבט אשר]] וחצי המנשה.<ref>המקורות בתנ"ך הם כאמור בברכת [[יעקב]] שבסוף ספר בראשית (ב[[פרשת ויחי]]), בברכת [[משה]] שבסוף ספר דברים ([[פרשת וזאת הברכה]]), וכן במפורט בתיאור כיבושי יהושע ([[ספר יהושע]] י"ט), ובספר שופטים נרשמו ערים בנחלת זבולון שלא נכבשו על ידי בני ישראל ([[ספר שופטים]] ל'). בנוסף לכך ישעיהו מנבא נבואת זעם בה מוזכרים הרי זבולון ונפתלי כהרים קשים למעבר אותם זכרו גולי ישראל בגלות קודמת, ואשר המעבר בהם היה קל מאוד לעומת קשיי ההולכים בגלות הבאה. "...כִּי לֹא מוּעָף לַאֲשֶׁר מוּצָק לָהּ כָּעֵת הָרִאשׁוֹן - הֵקַל: אַרְצָה זְבֻלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי. וְהָאַחֲרוֹן - הִכְבִּיד: דֶּרֶךְ הַיָּם! עֵבֶר הַיַּרְדֵּן! גְּלִיל הַגּוֹיִם!</ref>.
 
ישנן מסורות שונות ופירושים לגבי גבולות הנחלה. לפי המסורת היהודית הנחלה כללה הן גבול קצר בחוף הכנרת (אך לא את הים עצמו), והן חוף לים התיכון, ושטחים בסביבות [[עמק יזרעאל]], למרגלות [[הר תבור|התבור]], כגון העיר [[עין חדה (אתר מקראי)|עין חדה]].,<ref>בתלמוד הבבלי מדרש על גבול זבולון לחוף הים התיכון, ובהרי הגליל התחתון: אמר זבולון לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם! לאחיי - נתת להם שדות וכרמים, ולי - נתת הרים וגבעות? לאחיי - נתת להם ארצות, ולי - נתת ימים ונהרות? אמר לו: כולן צריכין לך על ידי חילזון! שנאמר '...ושפוני טמוני חול' <small>([[s:דברים לג יט|דברים לג יט]])</small> תני רב יוסף: 'שפוני' – זה חילזון (חילזון התכלת, הנדרשת לעשיית מצוות ה[[ציצית]]). 'טמוני' – זו טרית. 'חול' – זו זכוכית לבנה... <small>([[s:מגילה ו א|מגילה ו.]])</small>
 
</ref>, אך ישנם חוקרי מקרא הנוטים לראות את נחלת זבולון קרוב לכנרת, ללא חוף כלל (כפי שמשתקף מהמפה).<ref>מאמר "רימון והגבול בין נחלת זבולון ונפתלי, קתדרה, חוברת 101 יד בן צבי. "על נחלת זבולון", [[זאב ח' ארליך]], '''מחקרי יהודה ושמרון''', ירושלים: [[הוצאת ראובן מס]], 1991.</ref>.
 
לפי תרגומים קדומים ([[אונקלוס]] ו[[תרגום ירושלמי|ירושלמי]]) ובאופן מפורש ב[[הזוהר|ספר הזהר]] הכוונה בברכת יעקב לברכה עתידית, אשר בה יכבוש איים בים, בעוד שנחלתו המקורית של זבולון היא ביבשה בלבד.{{הערה|1=הזוהר (חלק ב' פרשת משפטים, סוד הפסוק "אם אחרת יקח לו") דן בכפילות ברכת יעקב, בפסוק "זבולון לחוף ימים ישכן, והוא לחוף אניות" ומפרש שמדובר בברכה עתידית, בעוד שהנחלה המקורית של זבולון מוגבלת ליבשה. כך בתרגום [[אונקלוס]] "'''הוא יכבש מחוזין בספינן'''", וב[[תרגום ירושלמי]] "'''והוא יהא שליט במחוזין ומכבש הפרכי ימא בספינתיה'''" - כלומר שזבולון ינחל את מחוזות הים שאינם קשורים לנחלתו היבשתית. }}
 
לפי פרשנות נוצרית הנחלה כללה גם חוף לאורך הירדן.<ref>מקור המסורת הנוצרית המקדשת את כפר נחום, נהר הירדן ודרום הכנרת, הוא בברית החדשה, שם יש התייחסות לפסוקים בישעיהו במשמעות משובשת ובשינוי קל, ועל פיה ישו ביקר בירדן ובכנרת, כדי לקיים את נבואת ישעיהו (הובא בהערה 3 לעיל), ועל ההולכים בדרכו אף הם לעבור שם בתחילת הגאולה ([[s:ביאור:הבשורה על פי מתי פרק ד|הבשורה על פי מתי]]).</ref>.
 
המנסים לזהות את מיקום נחלת זבולון על פי הכתובים והמסורת, נוטים כיום לראות את אזור הגליל התחתון החל מצפון חיפה ונחל הקישון כאזור נחלת שבט זבולון.<ref>[http://www.ybz.org.il/?ArticleID=275 קתדרה (הוצאת יד בן צבי) חוברת 108] מאמר של [http://www.biu.ac.il/HU/awsg/staff/levinigal.html יגאל לוין] [http://www.ybz.org.il/?articleid=396 על כסלות-תבור, רמון, הנחל אשר על פני יקנעם וגי יפתח-אל: להבנת גבולותיה של נחלת זבולון].</ref>. וכך גם נכתב למשל בפירוש [[דעת מקרא]].
 
[[מועצה אזורית|המועצה האזורית]] "[[מועצה אזורית זבולון|מטה זבולון]]" נמצאת באזור עכו לחוף הים התיכון, לפי הדעה הרווחת, הנוטה לראות את זבולון כ"שוכן לחוף ימים" - כלומר לחופו של הים התיכון.
 
==השבט בארץ ישראל==
שבט זבולון השתתף במלחמות [[דבורה הנביאה]].
 
== מסורות יהודי ג'רבה וכרתים ==
פרופסור [[נחום סלושץ]] בספרו "האי פֶּלִיא" (דביר 1957) על האי [[ג'רבה]], מביא את מסורת יהודי האיים ג'רבה ו[[כרתים]] על היותם צאצאי שבט זבולון, ומקיימי הנבואה של ברכת יעקב (על פי פרשנות הזוהר הקדוש). הוא מביא עשרות מנהגים של יהודי כרתים המורים על המסורת שלהם כצאצאיהם של שבט זבולון, ובנוסף, כתב על מסורת יהודי ג'רבה: "לפי חכמי התורה של ג'רבה , האי שהם יושבים בו אינו אלא גוש מאדמת ארץ ישראל ..."{{הערה|1=[http://tunisia.co.il/wp-content/uploads/2011/05/livre32-100x100.jpg האי פליא] ([[הוצאת דביר]] [[1957]]) עמ' 30}}
 
== שבט זבולון בהלכה ==
על פי המסורת שבט זבולון עסקו במסחר ימי, ותפקידם היה לפרנס את אחיהם, [[שבט יששכר]] - אשר למדו תורה.
 
משום כך שבט זבולון קשור במושג ההלכתי [[הסכם יששכר וזבולון]] - על פיו אדם מממן לומדי תורה, כתחליף לחובתו האישית ללימוד התורה. המושג נוצר בעקבות הפרשנות למילים "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ" בברכת משה.{{הערה| הביטוי "שמח... יששכר באוהליך" פורש כלימוד ה[[תורה]] בידי שבט [[יששכר]]. האוהל פורש במקומות שונים על ידי [[חז"ל]] כלימוד תורה, לדוגמה על הפסוק "יעקב איש תם, יושב אוהלים" ([[בראשית]] כה כז)). "שמח זבולון בצאתך" בהקשרו עם יששכר - פורש כשמחת שבט זבולון ה"יוצא" לעבוד ולסחור בעזרת צי האניות שלו, ומסייע במימון [[שבט יששכר]]}}.
 
כמו כן לפי המסורת, עסקו בייצור ה[[תכלת]] המשמשת ל[[ציצית]], ובארגמן ששימש בַּד שרד עבור [[המשכן]] ו[[בית המקדש|המקדש]] ולבגדי [[כהן|כהונה]] וּמָלְכוּת, וכן לצורכי עשירים בארץ ובעולם. למקומה של נחלת שבט זבולון משמעות [[ההלכה היהודית|הלכתית]] בדיון על נושא התכלת.{{הערה|1=וראו ספר [http://hebrewbooks.org/41312 שפוני טמוני חול] של [[גרשון חנוך הניך ליינר|הרבי מרדזין]] אשר פתח את הדיון בחידוש ה[[תכלת]] בעת החדשה.}} בעקבות מציאת שרידי מפעלי ייצור צבע תכלת משבלולים באזור [[עין דור]] וצפונה לו, קבע הרב הראשי לישראל הרב ד"ר [[הרב הרצוג|יצחק אייזק הלוי הרצוג]] כי בסבירות גבוהה ארגמון הקוצים הוא "חלזון התכלת" בתוך נחלת זבולון.{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/hamaayan/hagiluy-2.htm תמצית מאמריו של הרב הרצוג בנושא תכלת] בכתב העת ההד (התרע"ג). - מ[[אתר דעת]]}}