חרב לאת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 19:
ב-3 ביולי 1947 עלו עשרים המתישבים הראשונים על הקרקע בעמק חפר. חלקם היו רווקים וחלקם בעלי משפחות. רובם היו דתיים, יוצאי הונגריה, רומניה וצ'כיה. בתחילה התנהל הישוב כמושב שיתופי. המתישבים גרו בצריפים והיו להם חדר אוכל משותף, מקלחת משותפת, שירותים משותפים ותורנויות שמירה וחדר אוכל. החברים עבדו בפרדס המשותף והחלו לגדל ירקות בהדרכת מדריך מהסוכנות. להשלמת הכנסתם עבדו בפרדסי האזור. ההכנסות מהעבודה הופקדו בקופה המשותפת. החיים במקום היו קשים והיתה תחלופה גדולה של מתיישבים.
בשנת 1948 הצטרפה למושב קבוצה של ניצולי שואה מפולין ומרומניה אשר שוכנו בצריפים ששימשו בתחילה את המתישבים הראשונים. בהדרגה התפתחו במושב ענפי משק נוספים: לולים, אווזים, ברווזים, עיזים ובקר.
בדצמבר 1950 הושלמה הקמת בתי הקבע הראשונים והמתיישבים עברו לגור בהם. בשלב זה הוחלט לפרק את המסגרות המשותפות. האדמות והרכוש חולקו בין החברים וכל משפחה החלה לפתח משק משלה. בשל הקושי להתפרנס מחקלאות השלימו רבים את הכנסתם בעבודות חוץ.
| |||