אין אדם מוציא דבריו לבטלה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סקריפט החלפות (מסוי) |
←פתיח: הרחבה |
||
שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
ב[[הלכה]], '''אין אדם מוציא דבריו לבטלה''' הוא כלל האומר כי ישנו תוקף גם לאמירת דבר שאינו יכול להתקיים בפועל במציאות מסיבות הלכתיות, ועל כן יש להניח כי כוונת האמירה לדבר תקף שדומה לאמירה, כי אין אדם מוציא דברים מפיו לבטלה ללא כל תועלת.
שיטה זו שנפסקה במקומות מסויימים להלכה היא שיטת רבי מאיר ומופיעה בכמה מקומות בגמרא:
{{ציטוט|תוכן=(מי שאומר על עצמו) הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילה - בית שמאי אומרים נזיר.<BR> (שואלת הגמרא) ואמאי, מכל אשר יעשה מגפן היין ({{תנ"ך|במדבר|ו|ד}}) אמר רחמנא? <BR>בית שמאי סברי לה כרבי מאיר דאמר "אין אדם מוציא דבריו לבטלה" ובית הלל סברי לה כרבי יוסי דאמר "בגמר דבריו אדם נתפס"...|מקור=מחלוקת בית שמאי ובית הלל {{בבלי|נזיר|ט|א}}}}
==דוגמאות==
| |||