הבדלים בין גרסאות בדף "ביטוח פנסיוני"

קופות הגמל הוקמו בסוף שנות ה-50, על ידי הבנקים. במרוצת השנים הוקמו קופות גמל ומכשירי חסכוןחיסכון רבים אשר חלקם שימשו לקבוצות אוכלוסייה ספציפיות (קופות גמל סקטוריאליות) וחלקם נפתחו ללקוחות הבנקים כמכשיר חסכוןחיסכון בנקאי. כתוצאה מתהליך זה, נוצרו במדינת ישראל במהלך השנים מאות קופות גמל שונות, בעקר בבעלות הבנקים.

בתחילת שנת [[2008]] בוטלה בחקיקה (במסגרת תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים) האפשרות להמשיך בחיסכון פנסיוני במסלול הוני, ונותר רק המסלול הקצבתי - כלומר חסכוןחיסכון למתן קצבה חודשית. משיכה הונית מותרת רק בתנאי שלמבוטח יש כבר קצבה מובטחת בסכום של כ-4,000 ש"ח לחודש. לפיכך פוליסות וקופות הוניות הפכו להיות פוליסה או קופה "לא משלמת לקצבה" (אך סכומים שהופקדו בעבר במסלול ההוני נותרו במסלול זה).

בעקבות המשבר הכלכלי משנת [[2008]] וגל הסדרי החוב במשק משנת [[2009]] נמתחה ביקורת ציבורית על אופן ניהול כספי הפנסיה של הציבור, שהגיעו לסך של 928 מיליארד ש"ח בספטמבר [[2011]]. ביקורת זו התייחסה בעיקר לנקודות אלה: גובה דמי הניהול, בעיקר בביטוחי המנהלים וקופות הגמל, וחוסר השוויון בהם, אופן ניהול הסיכונים ברכישת [[אג"ח קונצרנית|אג"ח קונצרניות]] על ידי הגופים המוסדיים, וטיפול הגופים המוסדיים ב[[הסדר חוב|הסדרי החוב]] ("תספורות"), אופן ניהול כספים שלא מותאם לגיל החוסכים ולרמת הסיכון המתאימה להם, והעדר השפעה חיובית של הגופים המוסדיים בניהול החברות הציבוריות שהם מושקעים בהן. בעקבות ביקורת זו הוקם [[פורום החוסכים לפנסיה בישראל]], עמותה המובילה מאבקים ציבוריים בתחום החסכוןהחיסכון הפנסיוני, פעילות שקיבלה תנופה בעקבות [[מחאת_האוהלים|מחאת האוהלים]]. בעקבות הביקורת בציבור, ב[[הכנסת|כנסת]] ובעיתונות הכלכלית, החל [[משרד_האוצר|משרד האוצר]] בסדרת רפורמות, ביניהן: הקמת ועדת [[דוד_חודק|חודק]] בשנת 2009, שקבעה כללי השקעה באג"ח קונצרניות, ואישור מסקנותיה בשנת 2010, הודעה על כוונה לאמץ את [[המודל_הצ%27יליאני|המודל הצ'יליאני]], הפחתת תקרת דמי הניהול בפברואר 2012, וגם חלק מתיקון מס' 16 ב[[חוק_החברות|חוק החברות]], שהתקבל בשנת [[2011]].