הבדלים בין גרסאות בדף "שובבי"ם"

הוסרו 2 בתים ,  לפני 6 שנים
תקופת השובבי"ם בקבלה נחשבת כמסוגלת מאוד לכפרת עוונות וע"פ הסוד{{דרוש מקור}} יש לכל שבוע בתקופה השובבי"ם יכולת לתקן עוון מסוים באופן מפורט (תיקון [[שישים ריבוא]], תיקון [[נידה]], תיקון "גויה", תיקון [[כעס]] ו[[גאוה]], תיקון [[כיבוד אב ואם]] בהתאמה). לשם כפרה על חטא נדרש על פי הסוד לצום כמות מסוימת של צומות (לדוגמה: על [[הוצאת זרע לבטלה]] יש לצום פ"ד תעניות, על [[רצח]] יש לצום תתש"י תעניות וכיוצא בזה). ימי השובבי"ם מסוגלים לפדיון התעניות גם בכסף (בסכום של כמפר שקלים ל[[תענית]]) שיינתן ל[[צדקה]]. את הפדיון לחטא עורכים ב[[תפילת מנחה]] של השבוע המתאים ובה מוסיפים את תפילת "[[עננו]]" של ה[[שלום שרעבי|רש"ש]]. התפילה מלאה יסודות קבליים שבהם מבקש האדם לצרף ולזכך את נפשו מכל סיגיה וחטאיה (זאת על ידי הזכרת שמות קודש שונים על ידי ה[[שליח ציבור]]). במהלך התפילה והתענית תוקעים בשופרות, לומדים תורה ומתוודים על העוונות.
 
כדי למלא את פ"ד התעניות ממש נהוג לצום בכל ימי השבוע, ופעמים במהלך תקופת השובבי"ם לצום יומיים רצוף (צום כפול כזה הוא שווה ערך לכ"ז תעניות) - סה"כ פ"ד תעניות (54 משתי הצומות הכפולים ועוד 30 יום בכל השבועות). בישיבות מקובלים בירושלים ובראשם 'שער השמים' 'השלום' ו'נהר שלום' נהגו לערוך תפילה מידי שבוע בפרשיות שובבי"ם מעמד מיוחד לכשלעצמו. בודדים בלבד צמים בכל הימים (הידוע בהם הוא ה[[מקובל]] הרב [[דוד בצרי]]) ווחכמיוחכמי [[ישיבת המקובלים שער השמים]], אולם מרבית הצמים נוהגים להתענות רק בימי שני וחמישי או רק [[תענית דיבור]] (כפי שהנהיג בייחוד ה[[גר"א]]).
 
==תקופת השובבי"ם בחסידות==