חסידות קוז'ניץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←חסידות קוז'ניץ בארץ ישראל: ויקיזציה |
|||
שורה 6:
===רבי משה אליקים בריעה הופשטיין וצאצאיו===
*את מקומו בקוז'ניץ מילא בנו, רבי [[משה אליקים בריעה הופשטיין]] (נפטר יב באלול תקפ"ח, 1828). היה תלמיד רבי אלימלך מליז'נסק ורבי [[זושא מאניפולי]]. על פי המסורת החסידית לא היה נחשב כיורשו של אביו ורק בגלל ציוויו של החוזה מלובלין התמנה לתפקיד. חיבר ספרים רבים, בהם "באר משה", "דעת משה", "קהלת משה", "בינת משה", "מטה משה", "פרקי משה", "תפילה למשה", "ויחל משה". בספריו הרבה להביא מתורת רבותיו. היה נשוי לבתו של רבי [[יהודה לייב מאניפולי]], בעל "אור הגנוז", ובזיווג שני היה חתנו של רבי אלעזר וייסבלום מליז'נסק, בנו של רבי אלימלך מליז'נסק.{{הערה|ראו עוד: {{אנצ דעת|129|משה אליקים בריעה מקוזניץ}}}} חתניו היו הרב יעקב יואל אורנשטיין{{הערה|בנו היה רבי ישראל, אביו של רבי אברהם יהושע השיל ממוגלינצא אביו של רבי אלעזר אורנשטיין מחבר ספר הקבלה "יסוד הדעת".}} (נכד [[הרב מאפטא]]), רבי יצחק שלמה מ[[חסידות זוויהל|זליחוב]], רבי יוסף מ[[חסידות דומברובה|דומברובה]], רבי מרדכי זאב הורביץ נכד החוזה מלובלין והרב שמואל זנוויל בינדיגר מ[[ברדיוב]]-[[ירושלים]].
*בנו, רבי אלעזר הופשטיין, חתן רבי יעקב מ[[חסידות מעליץ|מעליץ]], כיהן כאדמו"ר בקוז'ניץ משנת תר"ט (1849) עד לפטירתו בכ"ו בכסלו תרכ"ב. במקביל אליו כיהן בן דודו רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא (מוגלניצא)|חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא]] שחסידים רבים של רבי משה הלכו אליו. חתניו היו רבי צמח רבינוביץ מ[[חסידות פשיסחא|שידלובצא]], רבי שמלקה רוקח (בן רבי משה מ[[שושלת בעלז|קארוב]]), רבי מנחם מנדל מ[[חסידות גלגוב|גלגוב]] ורבי דוד יוסף בידרמן (נכדו של רבי [[משה בידרמן]]) רב ואדמו"ר ב[[ללוב]].
| |||