|
==שופט בישראל==
פעולתם של שופטים ב[[ישראל]] מוסדרת ב"[[חוק יסוד: השפיטה]]", וב"[[חוק בתי המשפט]]". כהונתם של שופטים בבתי דין מוסדרת בחוקים המתאימים, -כגון [[חוק השיפוט הצבאי]].
[[גיל פרישה|גיל הפרישה]] לשופט הוא 70, אך ב-[[1 במרץ]] [[2006]] קיבלה הכנסת את תיקון מס' 42 והוראת שעה ל[[חוק בתי המשפט]], אשר מאפשר להכניס למערכת בתי המשפט שופטים במעמד של "[[שופט עמית]]" בבית משפט שלום או מחוזי. שופט עמית יכול להיות מי שהיה שופט אבל פרש מכהונתו השיפוטית, הוא לא יכול להיות מי שעבר את גיל 75, והוא יוכל לכהן תקופת כהונה אחת בלבד. תיקון זה נעשה במטרה להקל על העומס של התיקים אשר הצטברו בבתי המשפט. ▼על מנת להתמנות לשופט דרושים שני תנאי סף:
* חובה להיות בעל רישיון ל[[עריכת דין]].
* ותק בעריכת דין, בשפיטה, או בהוראת משפטים. על מנת להתמנות לשופט בבית משפט שלום נדרש וותקותק של 5 שנים, לבית משפט מחוזי נדרש ותק של 7 שנים, ולבית המשפט העליון נדרש ותק של 10 שנים. ▼
להלכה , אמנם אפשר למנות לבית-המשפט העליון (ולו בלבד) "משפטאי מובהק" שאין לו השכלה משפטית פורמלית (למשל, מומחה למשפט עברי). בעבר הועלו הצעות בנוגע למינוי אישים שונים כגון הרב [[שלמה דיכובסקי]], אולם למעשה עד היום היה רק מינוי אחד כזה - השופט הרב [[שמחה אסף]] בשנת 1949. בבתי דין מכהנים גם שופטים חסרי השכלה משפטית. ב[[בית הדין לעבודה]], למשל, מכהנים בחבר השופטים גם נציגי ציבור חסרי השכלה משפטית, אך בעלי היכרות עם תחום [[יחסי עבודה|יחסי העבודה ]]. ▼בישיבתה הראשונה של [[הוועדה למינוי שופטים]], שנבחרה ביוני 2009, הוחלט כי המועמדים לשיפוט יעברו מבחני התאמה וקורס שיכשיר אותם לתפקידם. כמו כן במהלך הקורס הם ילוו ב[[פסיכולוג]] שיבחן את התאמתם המנטלית לתפקיד; זאת בניגוד לעמדתה של נשיאת בית המשפט העליון, [[דורית ביניש]].<ref>{{ynet|אביעד גליקמן|נגד ביניש? הוועדה קבעה מבחנים לשופטים|3733816|19.6.2009}}.</ref> ▼
על מנת להתמנות לשופט דרושים שני תנאי סף: 1. חובה להיות בעל "רישיון לעריכת דין". רישיון זה מותנה בתואר במשפטים, התמחות, הצלחה במבחני הלשכה, ובנוסף היעדר רישום פלילי. 2. ותק - בעריכת דין (במגזר הציבורי או במגזר הפרטי), או בשפיטה, או בהוראת משפטים.
▲בישיבתה הראשונה של [[הוועדה למינוי שופטים ]], שנבחרההחליטה ביוניבשנת 2009 , הוחלט כי המועמדים לשיפוט יעברו מבחני התאמה וקורס שיכשיר אותם לתפקידם . כמו כן, במהלךובמהלך הקורס הם ילוו ב[[פסיכולוג]] שיבחן את התאמתם המנטלית לתפקיד ; זאת בניגוד לעמדתה של נשיאת בית המשפט העליון, [[דורית ביניש]].<ref>{{ynet|אביעד גליקמן|נגד ביניש? הוועדה קבעה מבחנים לשופטים|3733816|19.6.2009}}.</ref>
▲על מנת להתמנות לשופט בבית משפט שלום נדרש וותק של 5 שנים, לבית משפט מחוזי נדרש ותק של 7 שנים, ולבית המשפט העליון נדרש ותק של 10 שנים.
▲[[גיל פרישה|גיל הפרישה]] לשופט הוא 70 , אך. ב-[[1 במרץ]] [[2006]] קיבלה הכנסת את תיקון מס' 42 והוראת שעה ל[[חוק בתי המשפט]], אשר מאפשר להכניס למערכת בתי המשפט שופטים במעמד של "[['''שופט עמית ]]"''' בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי. שופט עמית יכול להיות מי שהיה שופט אבל פרש מכהונתו השיפוטית, הוא לא יכול להיות מי שעבר את גיל 75, והוא יוכל לכהן תקופת כהונה אחת בלבד. תיקון זה נעשה במטרה להקל על העומס של התיקים אשר הצטברו בבתי המשפט.
▲להלכה, אמנם אפשר למנות לבית-המשפט העליון (ולו בלבד) "משפטאי מובהק" שאין לו השכלה משפטית פורמלית (למשל, מומחה למשפט עברי). בעבר הועלו הצעות בנוגע למינוי אישים שונים כגון הרב [[שלמה דיכובסקי]], אולם למעשה עד היום היה רק מינוי אחד כזה - השופט הרב [[שמחה אסף]] בשנת 1949. בבתי דין מכהנים גם שופטים חסרי השכלה משפטית. ב[[בית הדין לעבודה]], למשל, מכהנים בחבר השופטים גם נציגי ציבור חסרי השכלה משפטית, אך בעלי היכרות עם תחום יחסי העבודה.
===הגוף הבוחר===
{{ערך מורחב|הוועדה לבחירת שופטים}}
פרק ב' ב"[[חוק-יסוד: השפיטה"]] עוסק במינוים של שופטים ובתנאי כהונתם. בהתאם לחוק זה, שופט נבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים, שבה תשעה חברים: נשיא [[בית המשפט העליון]], שני שופטים אחרים של בית המשפט העליון שבוחר חבר שופטיו, שר המשפטים (שהוא יושב ראש הוועדה) ושר אחר שקובעת הממשלה, שני [[חבר כנסת|חברי כנסת]] שבוחרת [[הכנסת]] (לרוב נציג אחד של הקואליציה ונציג אחד של האופוזיציה), ושני נציגים של [[לשכת עורכי הדין]] שבוחרת המועצה הארצית של הלשכה.
===[[פסלות שופט]] לדיון מסוים===
| 