כולל שומרי החומות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בן נחום (שיחה | תרומות)
עריכה
שורה 14:
|אתר אינטרנט=
}}
[[תמונה:Batei Ungarin 00877777777.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חצר ג'. 2008 (מימין;: כולל שומרי החומות בשכונת מאה שערים, חצר ג' (צולם ב-2008)]]
'''כולל שומרי החומות''' הוא ארגון קהילתי תורני, במתכונת [[כולל (היישוב הישן)|כולל]], שהוקם ב[[ירושלים]] ב-[[1856]]. כדימייסדיו לארגן אתהיו יוצאי [[יהדות הונגריה]] בעירופעלו ולתמוךלהיטיב בהםאת מבחינהמצבם כלכליתשל בני קהילתם בעיר. ה[[כולל (היישוב הישן)|כולל]] כונה לעתים "כולל אונגרין".
 
==יסוד הכולל ==
שורה 22:
הכולל הוקם כדי לתמוך בבני קהילת יוצאי [[הונגריה]] במציאת דיור וסיוע כספי, במסגרת "[[החלוקה]]". הסיוע בוצע דרך קופת הצדקה של האגודה, קופת ([[רבי מאיר בעל הנס]]). הכסף נתרם על ידי יהודים בגולה.
 
== פעולות הכוללהיסטוריה ==
אחת הפעולות הראשונות של הכולל הייתה רכישתרכש חלקת קרקע בפינת רחוב המעלות בעיר העתיקה, העולה מרחובמ[[רחוב הגיא]] (רחוב אל ואד) אל [[רחוב השלשלת]] בעיר העתיקה, שבהובנה נבנובה שני בתישניבתי כנסת. האחד בית כנסת לעדת ה[[חסידים]] בשם "[[בית הכנסת אהל משה|אהל משה]]", על שם החתהח[[ת"ם סופר]], והשני היה בית כנסת לעדת הפרושים בשם "[[בית הכנסת נחמת ציון|נחמת ציון]]".
 
בשנת [[1891]] בנה הכולל את שכונת [[בתי אונגרין]], סמוך ל[[מאה שערים]]. באותה שנה החלה גם בנייתו של [[בית הכנסת אוהל יצחק]] ב{{ה|עירבעיר העתיקה}} על שמו של הנדיב הרב יצחק צבי רצסדורפר מהונגריה. המבנה,
במבנה שהשתרע על פניהיו שתי קומות,. הוא נעזב ב[[מאורעות תרפ"ט]] (1929) שבמהלכם נהרגו מתפללים מבית הכנסת. הפורעים הערבים השתלטו על הבניין, הסירו את הגג ובזזו את הדלתות, החלונות והארונות. נותרו רק הקירות החשופים.
כיום בית הכנסת שוחזר והוא שב לתפקד.
 
כיוםבראשית המאה ה-21, בית הכנסת שוחזר והוא שב לתפקד.{{הבהרה|חסרים פרטים}}
== קהילת הכולל ==
 
[[קובץ:Courtyard-neighbourhoods.jpg|ימין|ממוזער|250px|[[מאה שערים]] (אדום) וחצר כולל שומרי החומות (ירוק) על בסיס מפה מנדטורית מ-1942|ממוזער]]
== ניהול הקהילה ==
לחברי הכולל חולקו פעם בשנה כספים שנאספו לפי מפתח של נקודות זכאות. ערכה של נקודת זכאות השתנה בכל שנה בהתאם למצבה הכספי של הקופה. אדם מבוגר היה זכאי ל-12 נקודות, אדם צעיר (גיל 6 עד בר/בת מצווה) ל-10 נקודות, ואילו ילד (עד 6) היה זכאי ל-8 נקודות. כן היה נהוג לתת תוספת ליתומים בסך 3 נקודות, ולאלמנות בסך 4 נקודות. כאשר מישהו עזב את המשפחה עקב חתונה, הגירה או פטירה, קוזזו נקודותיו מכספי החלוקה שקיבלה המשפחה.
[[קובץ:Courtyard-neighbourhoods.jpg|ימין|ממוזער|250px|[[מאה שערים]] (אדום) וחצר כולל שומרי החומות (ירוק), (המפה על בסיספי מפה [[תקופת המנדט|מנדטורית]] מ-1942)|ממוזער]]
לחברי הכולל חולקו פעם בשנה כספים שנאספו לפי מפתח של נקודות זכאות. ערכה של נקודת זכאות השתנה בכל שנה בהתאם למצבה הכספי של הקופה. אדם מבוגר היה זכאי ל-12 נקודות, אדם צעיר (גיל 6 עד בר/ מצווה או בת מצווה) ל-10 נקודות, ואילו ילד (עד 6) היה זכאי ל-8 נקודות. כן היה נהוג לתת תוספת ליתומים בסך 3 נקודות, ולאלמנות בסך 4 נקודות. כאשר מישהו עזב את המשפחה עקב חתונה, הגירה או פטירה, קוזזו נקודותיו מכספי החלוקה שקיבלה המשפחה.
 
בני הקהילה ההונגרית בירושלים התייחדו משאר בני העיר בקנאותם וקפדנותם להלכה ולרוח היהדות, ברוח שיטת "[[חדש אסור מן התורה]]" של ה[[חתם סופר]]. הם בלטו בעמידתם בראש מאבקי הגורמים השמרנים בקרב החרדים בירושלים והם לקחו חלק משמעותי בהקמת [[העדה החרדית]].
 
{{היישוב הישן}}
 
[[קטגוריה:הרובע המוסלמי]]