תלמי השלושה עשר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5:
==ביוגרפיה==
תלמי השלושה עשר היה בנו הבכרו של [[תלמי השנים עשר]] מאמא לא ידועה. היו לו שלוש או ארבע אחיות בוגרות ממנו [[ברניקי הרביעית]], [[קלאופטרה השביעית]] ו[[אריסונואי הרביעית]] ואלי אחות נוספת שקיומה לא ודאי [[קלאופטרה השישית]]. אביו מת בשנת 51 לפנה"ס ועל פי צוואתו ירשו אותו בתו קלאופטרה השביעית בת ה-18 ואחיה הצעיר תלמי השלושה עשר שהיה בן 10. הוא נישא לאחותו והיה שליט שותף. כבר מתחילת שלטונה דחקה קלאופטרה הצידה את אחיה ודאגה שרק שמה יופיע על המסמכים הרשמיים ורק דמותה תופיע על מטבעות הממלכה. בסתיו של שנת 50 לפנה"ס הוא קודם להיות שליט בכיר על פני אחותו. הצו המלכותי הראשון שבו שמו מופיע לפני אחותו הוצא ב-27 באוקטובר שנת 50 לפנה"ס.{{הערה|שם=ג'ויס|1=[http://books.google.co.il/books?id=fW4y5vvw2FUC&pg=PA237&dq=Ptolemy+XIII+Theos+Philopator&hl=iw&sa=X&ei=gkCzUrXmAYiJ7Aaf54HoCQ&ved=0CHQQ6AEwCQ#v=onepage&q=Ptolemy%20XIII%20Theos%20Philopator&f=false Cleopatra: Last Queen of Egypt] מאת Joyce Tyldesley, עמ' 237}} למרות זאת השלטון המעשי נשאר בידי ה[[סריס]] [[פותינוס]] (Pothinus) ששימש [[עוצר (שליט)|עוצר]] בשמו. את תלמי השלושה עשר הקיפו אנשי חצר נוספים שהשפיעו עליו, ביניהם המורה שלו ל[[רטוריקה]] [[תאודוטוס מכיוס]] (Theodotus of Chios) וכן אכילס (Achillas) שהיה משומרי המלך והמפקד הראשי של חיילי המלך.
אנשי החצר לא אהבו את עצמאותה בקביעת מדיניות למשל ששלחה בשנת 49 לפנה"ס שייטת בת 60 אוניות עם דגן לעזרת [[גנאיוס פומפיוס מגנוס|פומפיוס]] וכן את אי תלותה הגוברת במנגנון. כוחה המצטבר הביא אותם להעדיף את האח הנער חלש האופי. בקיץ 49 שמה של קלאופטרה נעלם מהמסמכים הרשמיים.{{הערה|שם=ג'ויס}} בקיץ 48 לפנה"ס, התרחש מרד בקרב אנשי החצר וקלאופטרה נאלצה לברוח ולמצוא מקלט בעיר אשקלון. תלמי ה-13 נשאר השליט היחיד.
שורה 11:
בשנת 48 לפנה"ס הייתה מלחמת האזרחים ברומא בשיאה. [[גנאיוס פומפיוס מגנוס]] מתחרהו הגדול של [[יוליוס קיסר]] הפסיד נאלץ לנוס על חייו ל[[מצרים]] וביקש את עזרת תלמי השלושה עשר ואנשיו במלחמה נגד יוליוס קיסר. הוא הגיע בספטמבר 48 לפנה"ס ל[[ פלוסיום]] ונתפס על ידי אנשי המלך המצרי. המצרים מתוך תקוה להוכיח לקיסר שהם דחו כל קשר לאויביו וכי אין לו סיבה לפלוש למצרים, ערפו את ראשו של פומפיוס, כשתלמי צופה במעשה מרחוק. לאחר מספר ימים כשקיסר הגיע לאלכסנדריה, עוד בהיותו על הספינה, הם הגישו לו כמתנה את ראשו של פומפיוס.
קלאופטרה גייסה צבא והתייצבה לקרב מול צבאו של אחיה ליד העיר פלוסיום. באותה עת הגיע קיסר למצרים בראש חיל חלוץ של כאלף פרשים ושלושת אלפים חיילים. הוא החליט שהאינטרס שלו היה למנוע את המלחמה ופרסם הודעה המבטיחה את קיום צוואת תלמי השנים עשר לשלטון משותף של שני האחים. קיסר השתכן בארמון, וקלאופטרה הצליחה להעבירו לצידה.
החלטת הפיוס לא תאמה את רצונם של אנשי החצר בראשות פותינוס, ולאחר שהסיתו את תלמי השלושה עשר כנגד קיסר וקלאופטרה הם צעדו בראש צבא של עשרים אלף איש לאלכסנדריה ושמו מצור על קיסר. קיסר התבצר בארמון בנמל הסמוך לארמון וב{{ה|אי פארוס}}, והזעיק כוח צבאי מ[[פרגמון]] לעזרה. הוא הצליח לשמור על התקשורת הימית שלו עם צבאו על ידי ששרף את הצי התלמיי שהושאר ללא הגנה בנמל. יחד איתו בארמון שהו קלאופטרה השביעית אחותה ארסינואי ושני אחיה הצעירים. לאחר מכן הוצא פותינוס להורג כמשתף פעולה עם התוקפים. אנשי החצר כנראה בסתיו של 48 לפנה"ס, הצליחו לשכנע את ארסינואי הרביעית להצטרף לכוח הצבאי הצר על הארמון ולעמוד בראשו. התחזק המצור על קיסר, התנהל משא ומתו בין הכוח הצר בראשותו של גאנימדס (Ganymedes) לשחרר את תלמי השלושה עשר מהארמון תוך הבטחה שהם יסירו את ארסינואי מתפקידה ויקבלו את מרותו של תלמי השלושה עשר. קיסר אישר את המהלך ונתן לתלמי השלושה עשר לצאת ולהצטרף לכוח וזאת כדי להראות שאין לו כל כוונה לפגוע בו. ברגע שתלמי השלושה עשר שוחרר הוא הצטרף לכוח הצבאי ועמד בראש המאבק כנגד רומא.
הכוח הצבאי שהזעיק קיסר הגיע למצרים והוא היה מורכב מחיילים ממצוא יווני ו[[גאליה|גאלי]] בפיקודו של מיתרידטס מפרגמון שהיה מתומכיו של קיסר. הכח כלל גם שלושת אלפים חיילים יהודים בפיקודו של [[אנטיפטרוס האדומי]]. הכוח צעד דרך ארץ ישראל חצה את המדבר הגיע לפלוסיום ודרך הזרוע המזרחית של ה[[נילוס]] הגיע ל[[ממפיס (מצרים)|ממפיס]] ומשם לאלכדנדריה במטרה להתאחד עם צבאו של קיסר. הכוח של אנשי אלכסנדריה ניסו למנוע את האיחוד הזה אבל צבאו של קיסר היה מהיר עקף את [[אגם מריוט]] ונתאחד עם הכוח של מיתרידטס. הכוח המשותף תקף את הכוח של אנשי אלכסנדריה ובמהלך של מלחמה בת יומיים שהתקיים במרץ 47 לפנה"ס, נטבח חלק גדול מהכוח של אנשי אלכסנדריה. תלמי השלושה עשר שניסה לברוח מהקרב על ידי חציית הנילוס בסירה טבע ביחד עם נמלטים נוספים. העיר אלכסנדריה נכנעה בפני קיסר. מלחמה זו נקראה על ידי יוליוס קיסר "מלחמת אלכסנדריה" והיא תוארה בספרו "מלחמת האזרחים, מלחמת אלכסנדריה, מלחמת אפריקה, מלחמת ספרד".
| |||