תלמי השלושה עשר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 10:
בשנת 48 לפנה"ס הייתה מלחמת האזרחים ברומא בשיאה. [[גנאיוס פומפיוס מגנוס]] מתחרהו הגדול של [[יוליוס קיסר]] הפסיד נאלץ לנוס על חייו ל[[מצרים]] וביקש את עזרת תלמי השלושה עשר ואנשיו במלחמה נגד יוליוס קיסר. הוא הגיע בספטמבר 48 לפנה"ס ל[[פלוסיום]] ונתפס על ידי אנשי המלך המצרי. המצרים מתוך תקוה להוכיח לקיסר שהם דחו כל קשר לאויביו וכי אין לו סיבה לפלוש למצרים, ערפו את ראשו של פומפיוס, כשתלמי צופה במעשה מרחוק. לאחר מספר ימים כשקיסר הגיע לאלכסנדריה, עוד בהיותו על הספינה, הגיש לו תאודוטוס כמתנה את ראשו של פומפיוס.
 
קלאופטרה גייסה צבא כנראה מתוך שבטי ערב, והתייצבה לקרב מול צבאו של אחיה ליד העיר פלוסיום. באותה עת הגיע קיסר למצרים בראש חיל חלוץ של כשמונה מאות פרשים ושלושת אלפים מאתיים חיילים. הוא החליט שהאינטרס שלו היה למנוע את המלחמה והזמין את תלמי וקלאופטרה ל[[בוררות]] שתערך על ידו. פותינוס הגיע עם תלמי אבל לא פיזר את הצבא שנערך בפלוסיום שהיהוהיה תחת פיקודו של אכילס. קלאופטרה במאמץ לשמור על חייה, הגיעה לאלכסנדריה בהסתר בסירה והתגנבה לארמון. בעקבות הבוררות פרסם קיסר הודעה המבטיחה את קיום צוואת תלמי השנים עשר לשלטון משותף של שני האחים. קיסר השתכן בארמון, וקלאופטרה הצליחה להעבירו לצידה.
 
החלטת הפיוס לא תאמה את רצונם של אנשי החצר בראשות פותינוס, ולאחר שהסיתו את תלמי השלושה עשר כנגד קיסר וקלאופטרה הם צעדו בראש צבא של עשרים אלף איש לאלכסנדריה ושמו מצור על קיסר. קיסר התבצר בארמון בנמל הסמוך לארמון וב{{ה|אי פארוס}}, והזעיק כוח צבאי מ[[פרגמון]] לעזרה. הוא הצליח לשמור על התקשורת הימית שלו עם צבאו על ידי ששרף את הצי התלמיי שהושאר ללא הגנה בנמל. יחד איתו בארמון שהו קלאופטרה השביעית אחותה ארסינואי ושני אחיה הצעירים. לאחר מכן הוצא פותינוס להורג כמשתף פעולה עם התוקפים. אנשי החצר כנראה בסתיו של 48 לפנה"ס, הצליחו לשכנע את ארסינואי הרביעית להצטרף לכוח הצבאי הצר על הארמון ולעמוד בראשו. התחזקלאחר המצורשהמצור על קיסר התחזק, התנהל משא ומתו בין הכוח הצר בראשותו של גאנימדס (Ganymedes) לשחרר את תלמי השלושה עשר מהארמון תוך הבטחה שהם יסירו את ארסינואי מתפקידה ויקבלו את מרותו של תלמי השלושה עשר. קיסר אישר את המהלך ונתן לתלמי השלושה עשר לצאת ולהצטרף לכוח וזאת כדי להראות שאין לו כל כוונה לפגוע בו. ברגע שתלמי השלושה עשר שוחרר הוא הצטרף לכוח הצבאי ועמד בראש המאבק כנגד רומא.
 
הכוח הצבאי שהזעיק קיסר הגיע למצרים והוא היה מורכב מחיילים ממצוא יווני ו[[גאליה|גאלי]] בפיקודו של מיתרידטס מפרגמון שהיה מתומכיו של קיסר. הכחהכוח כלל גם שלושת אלפים חיילים יהודים בפיקודו של [[אנטיפטרוס האדומי]]. הכוח צעד דרך ארץ ישראל חצה את המדבר הגיע לפלוסיום ודרך הזרוע המזרחית של ה[[נילוס]] הגיע ל[[ממפיס (מצרים)|ממפיס]] ומשם לאלכדנדריהלאלכסנדריה במטרה להתאחד עם צבאו של קיסר. הכוח של אנשי אלכסנדריה ניסו למנוע את האיחוד הזה אבל צבאו של קיסר היה מהיר, עקף את [[אגם מריוט]] ונתאחדוהתאחד עם הכוח של מיתרידטס. הכוח המשותף תקף את הכוח של אנשי אלכסנדריה ובמהלך של מלחמהקרב בתבן יומיים שהתקיים במרץ 47 לפנה"ס, נטבח חלק גדול מהכוח של אנשי אלכסנדריה. תלמי השלושה עשר שניסה לברוח מהקרב על ידי חציית הנילוס בסירה טבע ביחד עם נמלטים נוספים. העיר אלכסנדריה נכנעה בפני קיסר. מלחמה זו נקראה על ידי יוליוס קיסר "מלחמת אלכסנדריה" והיא תוארה בספרו "מלחמת האזרחים, מלחמת אלכסנדריה, מלחמת אפריקה, מלחמת ספרד".
 
==לקריאה נוספת==