גאוגרפיה של מונגוליה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:מונגוליה באמצעות HotCat
Amirabc (שיחה | תרומות)
שורה 8:
[[תמונה:Gobi Desert.jpg|ממוזער|שמאל|200px|מדבר גובי]]
 
הקרקעשטחה המונגוליתשל מונגוליה נעהנע בין קיצוניות של [[הר]]ים, האלטאים בצפון ובמערב, למישורים נרחבים של [[מדבר גובי]] ו[[הערבה האירואסייתית|ערבות עשב]] בדרום ובמזרח. הנקודה הגבוהה ביותר במונגוליה היא הר חויטן (хүйтэн уул, "ההר הקר" אשר נקרא גם "פסגת הידידות", найрамдал оргил) המתנשא לגובה של 4,374 מטרים מעל פני הים, ונמצא על [[משולש גבולות|משולש הגבולות]] [[רוסיה]]-[[סין]]-[[מונגוליה]]. גובהה של הנקודה הנמוכה ביותר, אגם חוח (хөх нуур, "האגם הכחול", אחד מאגמים רבים במונגוליה שנושאים שם זה) הנמצא במזרח המדינה, הוא 518 מ'. גובהה הממוצע של המדינה הוא 1,580 מ'.
 
אחד מה[[אגם|אגמים]] המתוקים הגדולים ב[[אסיה]], [[אגם חובסגול]], נמצא במחוז [[חובסגול]], ובנוסף לו מצויים במדינה אגמים מלוחים רבים, [[דיונה|דיונות]], מישורי עשב, יערות [[הרי האלפים|אלפיניים]] ו[[קרחון|קרחונים]]. צפון ומערב מונגוליה הםהוא אזוריםאזור סייסמייםסייסמי פעיליםפעיל החוויםהחווה [[רעידת אדמה|רעידות אדמה]] לעתים קרובות, ונמצאים בהםבו מעיינות חמים ו[[הר געש|הרי געש]] רבים.
 
במונגוליה יש שלושה [[רכס הרים|רכסי הרים]] עיקריים. ההרים[[הרי האלטאיםאלטאי]] הם הגבוהים ביותר, ומתפרשים באזורים המערביים של המדינה בציר מצפון מערב לדרום מזרח. הרי ההנגאייןרכס נורוחנגאי הנמוכיםהנמוך יותר מהוויםמהווה את רוב השטח במרכז המדינה, ומאופייניםומאופיין בשטחיםברכסים מיוערים. הרילמחצה ובעמקים ביניהם ערבות עשב. ההנטיןרכס נורוחנטאי נמצאים סמוך לגבול ה[[רוסיה|רוסי]], צפון-מזרחית לעיר הבירה [[אולן בטור]], והם הנמוכים ביותר. ה[[נהר|נהרות]] זורמים לשלושה [[שפך נהר|שפכי נהר]] עיקריים: מצפון ל[[אוקיינוס הקרח הצפוני]], ממזרח ל[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]], ומדרום ל[[מדבר|מדבריות]] אסיה. הנהר הגדול ביותר הוא הסלנגה-מורון, המתנקז ל[[ימת באיקל]]. הנהרות המזרחיים ארגון ואמור הם השני והשלישי בגודלם.
 
==אקלים==
שורה 18:
ה[[אקלים]] במונגוליה הוא אקלים יבשתי קיצוני, המושפע בעיקר מריחוקה מה[[אוקיינוס|אוקיינוסים]]: הוא יבש במיוחד, והבדלי הטמפרטורה בין העונות ובין היום ללילה קיצוניים. החורף ארוך וקר מאוד והקיץ קצר במיוחד, ובו יורדים מרבית המשקעים. כמות המשקעים הגבוהה ביותר היא בצפון, עם ממוצע של 200-350 מ"מ בשנה, והנמוכה ביותר היא בדרום: 100-200 מ"מ בשנה. בדרום המדינה, במחוזות הנמצאים ב[[מדבר גובי]], ובייחוד במחוז [[אומנוגובי]] (өмнөговь, "דרום הגובי"), יורדים משקעים מועטים מאוד. פירוש המילה ה[[מונגולית]] "גובי" (ב[[מונגולית]]: говь תעתיק: govʸ) הוא מדבר, אולם המונגולים מבחינים בין סוג זה של מדבר, שבו ניתן לקיים חיים, לבין מדבר-שממה (במונגולית: цөл, תעתיק: tsöl); אבחנה זו דומה לאבחנה שעושה העברית המקראית בין "מדבר" - אזור דליל במשקעים ובצמחיה אך מתאים למרעה, לבין "ישימון".
 
ה[[טמפרטורה]] במונגוליה נעה בין קיצוניות אחת לשנייה. בין נובמבר למרץ נמצאת הטמפרטורה מתחת לנקודת הקיפאון, ובשיא החורף יורדות הטמפרטורות מתחת ל-20 [[מעלות צלזיוס]] מתחת ל-0לאפס, ולעתים אף מגיעות ל-35 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. בסתיו ובאביב, בחודשים אפריל ואוקטובר, נעה הטמפרטורה סביב 0 מעלות. בקיץ, לעומת זאת, יכולה הטמפרטורה להגיע לשיאים של 33 מעלות באולן בטור, ואפילו לטפס מעבר ל-40 מעלות ב[[מדבר גובי]].
 
גם משטר המשקעים במונגוליה אינו סדיר, והמונגולים נוהגים לומר שבארצם "אפשר לחוות את כל ארבע העונות ביום אחד".