יוסף פרל – הבדלי גרסאות

פרל נולד ב-[[1773]] ב[[טרנופול]] שבחבל [[גליציה]], שאז הייתה ל[[ממלכת גליציה ולודומריה]] שתחת [[האימפריה האוסטרית]]. אביו, ר' טודרוס פרל, שהיה [[סוחר]] [[עושר|אמיד]], חינך את בנו חינוך יהודי מקובל – [[לימוד תורה]] ו[[תלמוד]]. בגיל 14 השיאו לו אישה, והוא המשיך להיות סמוך על שולחן אביו ופנוי ללימודים. הוא החל ללמוד [[קבלה]] ואחר כך גם [[חסידות]]. אביו, שהיה [[התנגדות לחסידות|מתנגד]], ביקש להרחיק את בנו מן החסידות והחל להעסיק אותו בענייני מסחר. לצורך כך שלח אותו לערים שונות בגליציה ומחוצה לה, ושם החל להתוודע לעולם [[תנועת ההשכלה היהודית|ההשכלה]]. בתחילה קרא מחיבוריהם של חכמי ישראל ה[[רציונליזם|רציונליסטים]] ב[[ימי הביניים]], וכן למד [[תנ"ך]] ו[[דקדוק עברי]]. ב-[[1801]] בא ל[[שטעטל|עיירה]] [[ברודי]], שם הכיר משכיל בשם דוב גינצבורג, שנעשה מורה ומדריך שלו להשכלה. בהמשך הכיר גם את ראשי ההשכלה בגליציה, [[שי"ר]], [[רנ"ק]], [[יצחק ארטר]], [[יצחק בר לווינזון|ריב"ל]] ואחרים, ונכנס לתוך עולמה של ההשכלה, למד [[גרמנית]] וקרא [[ספרות יפה]].

 

 

בבית הספר לימד פרל את התלמידים גם מלאכות מעשיות ומקצועות "מועילים", והוא היה מודל לבתי ספר משכיליים רבים שקמו בערי [[פולין]] ו[[מזרח אירופה]] בדור הבא – למשל בית הספר שהקים ב[[אודסה]] ב-[[1829]] [[בצלאל שטרן]], בעצמו תלמיד בבית הספר של פרל. ב-[[1820]] הפך בית הספר לבית ספר ממשלתי, ופרל נתמנה למנהלו מטעם הממשלה האוסטרית. גישת ההשכלה המתונה של פרל, שלאורה ניהל את בית הספר, קוממה עליו התנגדות משני הכיוונים: המשכילים ה[[קיצוניות|קיצוניים]] שב[[ברודי]] ובטרנופול כעסו על שלא הנהיג תיקונים רדיקליים בבית הספר ובבית הכנסת; ולעומתם שומרי המסורת, ובפרט החסידים, שפרל כבר נודע בפעולותיו נגדם, התנגדו ללימודי החול וההשכלה בבית הספר ול[[דרשה|דרשות]] ב[[גרמנית]] שנשא בבית הכנסת. גם ה[[מס]]ים שהטילה הממשלה על היהודים כדי לממן את בית הספר הוסיפו להתנגדות היהודים החרדים אליו.