התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
עריכה |
||
שורה 312:
| '''מוּתַּצַרִף''' || '''mutasarrıf''', {{ש}}תעתיק טורקי: '''מוּטַסַריף''' || '''متصرّف''' || '''متصرّف''' || . || בעל, בעלים; בשימוש שלטוני: מושל מחוז
|-
| '''[[מחלול|מַחְלוּל]]'''|| '''mahlul''', {{ש}}תעתיק טורקי: '''מהלול'' || '''محلول''' || '''محلول''' || . || שימוש לרעה בקרקע מסוג מירי (קרקע
ב[[ארץ ישראל]] נקראו בשם או בכינוי זה [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|בתקופה העות'מאנית]] וב[[תקופת המנדט]], אתרים אחדים, בהם [[שכונת מחלול]] ב[[חוף תל אביב]].
|-
| '''מחכּמה''' || '''mahkeme''', '''mehkeme''', {{ש}}תעתיק טורקי: '''מַהְקֵמֶה''' || '''محکمه''' || '''محكمة'''; שמו הערבי בירושלים: [[אל-מדרסה א-תנכזיה]] || . || המשפט, ובית משפט, בית דין; המחכמה בירושלים שכן בבית מידות בעיר העתיקה, בסמוך ל[[שער השלשלת]] של הר הבית{{הערה|[[גד פרומקין]], '''[[דרך שופט בירושלים]]''', תל אביב: [[הוצאת דביר]], תשט"ו-1955, עמ' 35-36.}}
|-
| '''[[מירי|מִירִי]]''' || '''mirî''' || '''میری''' || '''عمير''', {{ש}}היגוי: '''אמיר''' || המילה הפרסית '''מיר''' היא קיצור של המילה הערבית, '''mirî''' היא הלחם של שתי מילים: המילה הפרסית: '''مير''' - עם הסופית הערבית: "י" || משמעות מילולית: שכירה או שכירות; בשימוש שלטוני: קרקעות - במובן של קרקעות מדינה, וגם ההכנסות מהן, של השליט, דהיינו, מס קרקעות; במובן רחב יותר, רכוש המדינה או אוצר המדינה; התושבים בתחום הקרקע אינם יכולים לבצע בה שינוי בקרקע, כגון בנייה או עבודת אדמה, אך מותר להם להשתמש במבנים או ביבולים המצויים בה{{הערה|ראו למשל: יצחק בן-צבי, '''אוכלוסי ארץ ישראל''', תל אביב: הוצאת מצפה, תרצ"ז, עמ' 158-157.}}{{ש}}אחד מחמשת סוגי הקרקע על פי חוק המג'לה מ-1858
| |||