אגודת אחוה – הבדלי גרסאות

 

==הקמת האגודה==

 

הסוציולוג [[מנחם פרידמן]], תיאר את התפיסה הרווחת באשר לכספי החלוקה: "היישוב הישן התבסס על התפיסה המסורתית שראתה ביישובה של ארץ-ישראל ערך דתי-רוחני לעם היהודי בכללו. ערך זה הוא פועל יוצא מתפיסת היסוד של המסורת היהודית, על כל מרכיביה, ביחס לקשר שבין העם היהודי וארצו. יישוב ארץ ישראל נקשר ליישוב המייחד את עצמו למלא תפקיד דתי-רוחני - לימוד תורה ותפילה, ודורש מן הגולה היהודית לקיימו מבחינה כלכלית. ספרות ההלכה והמדרש נתנה ביסוס מלא ליחסי הגומלין המיוחדים במינם שבין הגולה וארץ ישראל. על-פי תפיסה זו הגולה אמורה לספק את הצרכים הכלכליים-פיזיים ואילו היישוב בארץ-ישראל אמור להקדיש את עצמו לקיומם של הערכים המרכזיים של החברה היהודית-מסורתית - תפילה ולימוד תורה בארץ הקודש ולתרום בכך לקיומה ולרווחתה של הגולה. עקרונית, לא ראו עצמם בני היישוב הישן כאוכלי לחם חסד, אלא כזכאים לקבל תגמול במערכת חליפין".‏

 

 

באותה תקופה, בה שררה שנאה וקנאה ביישוב היהודי בין הכוללים והפלגים השונים ותומכיהם, קמה ב[[ירושלים]] הלשכה הראשונה של אגודת אחוה במטרה לאחד את עם [[ישראל]], לפתח את ההשכלה, לשפר את מוסר העם ולעזור לנזקקים. בין השאר ביקשה האגודה לעזור לחברים, שנקראים "אחים", החלשים מבחינה כלכלית. העזרה כללה סיוע במציאת עבודה ובמתן [[אשראי]].

לאחר ששקטו הרוחות נוספו חברים חדשים והאגודה גדלה, נפתחו סניפים גם ב[[יפו]], [[תל אביב]], [[צפת]], [[טבריה]], [[חברון]], [[פתח תקוה]], [[חיפה]], [[ניו יורק]], [[מצרים]] ו[[לונדון]].

 

 

הקמת שכונת אחוה בירושלים נתנה גם תנופה לאגודה שעלתה ופרחה, אבל [[מלחמת העולם הראשונה]] קטעה את המשך התפתחות השכונה והאגודה. השלטונות לא ראו בעין יפה קיום אגודה סודית, ולכן הלשכה נסגרה, פנקסי האגודה והפרוטוקולים נשרפו, רבים מה'אחים' נטשו את השכונה ועברו למקומות אחרים ורוב פעילות האגודה עברה לסניפים ב[[אוסטרליה]], [[אנגליה]], [[ארגנטינה]], [[ארצות הברית]], [[ברזיל]], [[דרום אפריקה]], [[צרפת]] ו[[קנדה]].

 

לאחר הכיבוש הבריטי בארץ ישראל, הוקמו מחדש חלק מהלשכות במתכונת מצומצמת יותר. הלשכה העולמית הראשית ממוקמת כיום במרכז שטנר בירושלים, אך לשכת 'יוסף' ([[בני ברק]]) היא הפעילה ביותר בישראל.

 

==עקרונות ומבנה ארגוני==

בשנת [[תרס"ה]] הציעו חלק מחברי האגודה לייסד לעצמם שכונה בירושלים, ובשנת [[תרס"ו]] נרכש על שם שני חברי האגודה בעלי נתינות [[עות'מאני]]ת, מגרש לצורך בניית [[שכונת אחווה]]. מכיוון שרוב האחים היו חסרי אמצעים, בא לעזרתם [[בנק אפ"ק]] – לימים [[בנק לאומי לישראל]] – שבראשו עמד אז [[זלמן דוד ליבונטין]] והוא הלווה להם מכספי ה[[קרן קיימת לישראל]] לתקופה של 10 שנים בריבית של 6%. עבודת בניית השכונה הוטלה על חברי האגודה הקבלנים [[אברהם המבורגר]] וחותנו [[יעקב משה מן]], וכעבור שנתיים השכונה הוקמה. השכונה ממוקמת בירושלים בין שכונת [[זיכרון משה]] ובין רחוב מלכי ישראל. בספר התקנות לייסוד השכונה נכתב: "ובאנו בברית לכונן לנו מקום מושב משנים ועשרים בתים, בית וחצר לכל אחד, עם [[בית כנסת]] הבנוי כמו רמים לתורה ול[[תפילה]]... וקראנו שם המושבה שערי אחוה, למען יהיה השם הזה לנו אות לטובה, כי מפעל זה יהיה לנו כמו שער גדול פתוח לרווחה".

 

 

אגודת אחוה היא על מפלגתית, למרות שהרוב הגדול של האחים פעילים גם פוליטית במפלגות שונות. קודם הקמת המדינה ניסתה אחוה, באמצעות חבריה שהיו פעילים ב[[אגודת ישראל]] וב[[תנועת המזרחי|מזרחי]] לפעול לאיחוד ביניהם, אך לא הצליחה.

 

 

נציגי אחוה ישבו בהנהלות "קרן הגאולה" ו[[קרן היסוד]] שפעלו לגיוס כספים למען הקמת מדינת ישראל, ובמהלך השנים הארגון פעל בשיתוף פעולה גם עם [[חובבי ציון]], [[הדסה]] ו[[הג'וינט]].

==חברים באגודת אחוה העולמית==

*הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]

*[[אליהו אהרון כהנא]]

*[[יצחק אביגדור אורנשטיין]]

*[[זלמן בן-טובים]]

 

==ראו גם==