שם ומלכות – הבדלי גרסאות

'''שם ומלכות''' הוא הכינוי הניתן לנוסח הפותח של רוב ה[[ברכה (נוהג דתי)|ברכות]]. על מנת שברכה תחשב ברכה עליה לפתוח בהזכרת שמו של ה' "ברוך אתה אדוני אלוהינו" ובמלכותו "מלך העולם". בשולחן ערוך נפסק על סמך דברי רב ורבי יוחנן במסכת ברכות: "כל ברכה שאין בה הזכרת שם ומלכות אינה ברכה".‏{{הערה|שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ד, סעיף א' . עיין גם: תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ', עמוד ב'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות ברכות, פרק א', הלכה ה'.}} כלומר, אין מקיימים את חובת הברכה אם הנוסח אינו כולל את אמירת שם ה' והזכרת מלכותו - "מלך העולם".לכלל זה קיימים כמה חריגים, ראשית, [[ברייתא|בברייתא]]{{הערה| פסחים קד ב.}} מוזכר כי ברכה הסמוכה לחברתה לא פותחת בברוך דוגמאות לברכה כזו הן ברכות [[תפילת עמידה|תפילת שמונה עשרה]], [[ברכת אהבה|אהבה]] ו[[השכיבנו|ברכת השכיבנו]] ב[[קריאת שמע]]. ‏ברכות נוספות שבהם התקיים דיון בפוסקים לגבי חוסר אזכור שם ומלכות הן: ברכת [[אלוהי נשמה]] וברכה [[מעין שבע]] תפילת הדרך, נוסח ההבדלה "ברוך המבדיל בין קודש לחול" שנאמר במוצאי שבת וברכת הזימון. לעתים, כאשר קיים ספק האם יש חובה לברך ברכה כלשהי, העדיפו הפוסקים להכריע שלא לברך ובמקום זה הציעו לומר את נוסח הברכה ללא שם ומלכות.