שם ומלכות – הבדלי גרסאות

'''שם ומלכות''' הוא הכינוי הניתן לנוסח הפותח של רוב ה[[ברכה|ברכות]] ב[[יהדות]]. על מנת שברכה תחשב ברכה עליה לפתוח בהזכרת שמו של [[אלוהים (יהדות)|ה']] - "ברוך אתה אדוני אלוהינו" ובמלכותו - "מלך העולם". בשולחןב[[שולחן ערוך]] נפסק על סמך דברי [[רב]] ורביו[[רבי יוחנן]] במסכתב[[מסכת ברכות]]: "כל ברכה שאין בה הזכרת שם ומלכות אינה ברכה".‏{{הערה|שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ד, סעיף א' . עיין גם: תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ', עמוד ב'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות ברכות, פרק א', הלכה ה'.}} כלומר, אין מקיימים את חובת הברכה אם הנוסח אינו כולל את אמירת שם ה' והזכרת מלכותו.

לכלל זה קיימים כמה חריגים, ראשית, [[ברייתא|בברייתא]]{{הערה| פסחים קד ב.}} מוזכר כי ברכה הסמוכה לחברתה לא פותחת בברוך דוגמאות לברכה כזו הן ברכות [[תפילת עמידה|תפילת שמונה עשרה]], [[ברכת אהבה]] ו[[השכיבנו|ברכת השכיבנו]] בברכות [[קריאת שמע]]. ‏ברכות נוספות שבהם התקיים דיון בפוסקים לגבי חוסר אזכור שם ומלכות הן: [[ברכת אמת]] מברכות קריאת שמע, ברכת [[אלוהי נשמה]], ברכת [[מעין שבע]] [[תפילת הדרך]], נוסח [[הבדלה|ההבדלה]] "ברוך המבדיל בין קודש לחול" שנאמרת במוצאיב[[מוצאי שבת]] וברכתו[[ברכת הזימון]].