חנה ספראי – הבדלי גרסאות

ספראי נולדה בשנת [[1946]] ב[[ירושלים]], בתם של חיה ו[[שמואל ספראי]], היהשהיה [[היסטוריון]] של [[תקופת בית שני]] ו[[משנה|תקופת המשנה]] ו[[תלמוד|תקופת התלמוד]] ו[[פרופסור]] ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}} (חתן [[פרס ישראל]] לידע ארץ ישראל, תשס"ב-2002). גדלה בשכונת [[עץ חיים (שכונה)|עץ חיים]] ולמדה בבית הספר "[[חורב (רשת חינוך)|חורב]]". היא למדה בחוג ל[[לימודים קלאסיים]] והיסטוריה יהודית באוניברסיטה העברית, לימדה שם במשך מספר שנים וערכה את כתביו של פרופ' [[דוד פלוסר]]. לאחר מכן עמדה בראש מכון יהודית ליברמן – המכון הראשון שפתח בפני נשים בוגרות את לימודי ה[[תורה שבעל פה]]. גרה מספר שנים ב[[הולנד]], שם סיימה את ה[[דוקטורט]] על נשים ב[[בית המקדש]], וכיהנה כפרופסור ב[[אוניברסיטת אוטרכט]]. בשובה לישראל לימדה ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}} כמרצה מן החוץ וב[[היברו יוניון קולג']], ושימשה כעמיתת מחקר ב[[מכון הרטמן]] עד [[2006]].{{הערה|[[רועי שרון]], [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/072/824.html למה פוטרה פרופ' חנה ספראי?], [[nrg מעריב]], 11 באפריל 2006.}}