רודי ויסנשטין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שינוי מיקום התמונה בדף
מ עיצוב
שורה 1:
[[Fileקובץ:רודי ויסנשטין 1940.tif|thumbממוזער|249x249px|רודי ויסנשטין, 1940]]
'''רוּדי וַיסנשטין''' (Rudi Weissenstein;{{כ}} [[17 בפברואר]] [[1910]] – [[20 באוקטובר]] [[1992]]) היה [[צלם (מקצוע)|צלם]] [[ישראלי]]. ידוע בעיקר בזכות התיעוד הנרחב שלו לחיי היומיום של העולים ל[[ארץ ישראל]] ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]]. צילם את התצלומים היחידים של מעמד [[הכרזת העצמאות]] של מדינת ישראל ב-1948, והנציח באמצעות כרבע מיליון [[תשליל]]ים את שנות [[הקמת המדינה]], תמונות שהיו לאבני דרך בחברה הישראלית.
[[קובץ:Declaration of State of Israel 1948.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טקס [[הכרזת העצמאות]], מתצלומיו הנודעים של ויסנשטין]]
[[File:Rudi & Miriam Weissenstein, November 1979.jpg|thumb|228x228px|רודי ומרים ויסנשטין בפתח הצלמניה, 1978]]
[[קובץ:Mugraby02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[קולנוע מוגרבי]] בצילום של רודי ויסנשטין]]
[[Fileקובץ:Rudi & Miriam Weissenstein, November 1979.jpg|thumbממוזער|228x228px250px|רודי ומרים ויסנשטין בפתח הצלמניה, 1978]]
 
==קורות חייו==
רוּדי (שמעון רודולף) ויסנשטין נולד ב[[איגלאו]] (Iglau), בחבל [[מורביה]] שב[[צ'כיה]] (אז בתחומי [[אוסטריה]]) בשנת [[1910]]. בשנים 1929–1931 למד בבית-הספר הגבוה למקצועות ה[[גרפיקה]] וה[[צילום]] ב[[וינה|ווינה]]. בשנים 1933–1934 שירת בצבא הצ'כי. בשנת [[1936]] [[העלייה החמישית|עלה לארץ ישראל]]. הוא הגיע לנמל יפו, בידו תעודת [[עיתונאי]] וערכת מצלמות. הוא נסע ל[[קיבוץ]], שהה בו יום אחד והחליט לעבור ל[[תל אביב]]. בשנת [[1940]] נשא לאישה את מרים ארנשטיין, אותה פגש בתל- אביב זמן קצר לאחר עלייתו ארצה. לזוג נולדו שלושה ילדים.
 
ויסנשטין נפטר בשנת [[1992]].
 
==פועלו==
זמן קצר לאחר עלייתו ארצה הפך ויסנשטין לאחד הצלמים המובילים בארץ, מממשיכי דרכו של [[אברהם סוסקין]] יחד עם [[אפרים ארדה]]. בשנת [[1940]] הקים ב[[כיכר מוגרבי]] בתל אביב, ביחד עם שלושה שותפים, את חנות הצילום הנודעת "המצלמה", שלימים שונתה שמה ל"צלמניה פרי-אור". במהלך השנים פרשו השותפים, והחנות נותרה בבעלות הזוג ויסנשטין. ב"[[הצלמניה|צלמניה]]" הצטלמו רבים מראשי [[היישוב]] וראשי המדינה. בנוסף, הרבה לצלם את נופי ארץ ישראל.
 
"המצלמה", שלימים שונתה שמה ל"צלמניה פרי-אור". במהלך השנים פרשו השותפים, והחנות נותרה בבעלות הזוג ויסנשטין. ב"[[הצלמניה|צלמניה]]" הצטלמו רבים מראשי [[היישוב]] וראשי המדינה. בנוסף, הרבה לצלם את נופי ארץ ישראל.
 
כבר ב-[[1936]] הספיק ויסנשטין לצלם תמונות של רחובות תל אביב ושכונותיה, הווי עירוני, המוזיאון הראשון, תעמולה לאומית, חיפוש נשק אצל ערבים בזמן ה"מאורעות", הלווייתו של [[מאיר דיזנגוף]], שנפטר בספטמבר אותה שנה, אוניות עולים, הקונצרט הראשון של [[התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית]], סצינות רחוב ועוד. לצד צילום מגויס זה, רווי הלהט הציוני והרומנטי, אשר היה מסממניה של אותה תקופה ואפיין את מרבית עמיתיו למקצוע, ויסנשטין עסק גם בצילום מקצועי עבור [[ארכיטקט]]ים ידועים כמו [[אברהם יסקי]], [[אריה שרון]] ו[[דב כרמי]], תיעד טקסים רשמיים בהזמנת [[ההסתדרות]] ומוסדות אחרים, והפך לצלם הרשמי של התזמורת הפילהרמונית.
שורה 19 ⟵ 16:
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] המשיך לנסוע בארץ, לצלם ולתעד את המפעל הציוני עבור מחלקות ההסברה של המוסדות הלאומיים והקרנות. עיקר מטרתו של צילום זה היה גיוס אנשים וכספים ליישוב הציוני המתפתח, כך שהנופך ההירואי ששלט בתצלומים אלה שירת היטב את מגמותיו של הממסד. עם זאת, תצלומים רבים שערך ויסנשטין לעצמו, גם בעת שצילם מטעם, לא נתפרסמו ותוייקו בארכיונו.
 
ויסנשטין צילם רפוטרטג'ות שנועדו ללוות אירועים חדשותיים מהארץ, שהופצו בעיקר בקרב הקהילות היהודיות בחו"ל על ידי [[הסוכנות היהודית]], [[קק"ל]], [[קרן היסוד]], [[ויצ"ו]] וכו', ובאמצעות סוכנים בהולנד ובארצות הברית. הוא שוטט ברחבי הארץ וצילם בין היתר יישובים חדשים שעלו לקרקע (בין היתר, את ייסודה של [[חניתה]] ב-1938, אותה צילם בשלושה מועדים שונים שציינו את תהליכי העלייה לקרקע וההתיישבות), את [[העלייה החמישית]], ה"מאורעות" בתל אביב, את התפתחות הבנייה בעיר ובארץ כולה (בעיקר בהזמנת חברת "[[רסקו]]", שפעלה בתחילתה במסגרת הסוכנות היהודית ונהפכה בהמשך לחברת בנייה פרטית).
 
הארץ וצילם בין היתר יישובים חדשים שעלו לקרקע (בין היתר, את ייסודה של [[חניתה]] ב-1938, אותה צילם בשלושה מועדים שונים שציינו את תהליכי העלייה לקרקע וההתיישבות), את [[העלייה החמישית]], ה"מאורעות" בתל אביב, את התפתחות הבנייה בעיר ובארץ כולה (בעיקר בהזמנת חברת "[[רסקו]]", שפעלה בתחילתה במסגרת הסוכנות היהודית ונהפכה בהמשך לחברת בנייה פרטית).
 
לצד עיסוקו בצילום חיי המדינה, דיוקנאות של אישים ופוליטיקאים, הווי תרבותי וצילומי אופנה, אהבתו הגדולה של ויסנשטין הייתה לנופי הארץ אותם תיעד בכל הזדמנות. תקופה מסוימת אף עבד כ[[מדריך תיירים]] וניצל את הטיולים שתידרך
 
לצד עיסוקו בצילום חיי המדינה, דיוקנאות של אישים ופוליטיקאים, הווי תרבותי וצילומי אופנה, אהבתו הגדולה של ויסנשטין הייתה לנופי הארץ אותם תיעד בכל הזדמנות. תקופה מסוימת אף עבד כ[[מדריך תיירים]] וניצל את הטיולים שתידרך למטרות צילום.
למטרות צילום.
 
[[מדיניות הצנע]] שהונהגה בארץ בשנותיה הראשונות של המדינה עקב [[העלייה ההמונית]] וגידולה המהיר של האוכלוסייה, צימצמה את רמת הצריכה לטובת יעדים לאומיים חיוניים. תקופה זו תועדה בעין מצלמתו של ויסנשטין: החל בתצלום נאומו של [[דב יוסף]] - שר האספקה והקיצוב - שנערך בבית "[[דבר (עיתון)|דבר]]" וכלה בשביתת עובדי הפלדה.
שורה 43 ⟵ 36:
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Rudi Weissenstein}}
* [http://www.pri-or.com/ מתצלומיו של רודי ויסנשטין], Photo House Pri-Or {{אנגלית}}
* דוד הכהן, [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1859429,00.html צילומים מתל אביב של פעם], באתר [[ynet]]