חיים לאחר המוות: הבדלי גרסאות

 
===תגמול נצחי===
מספר דתות ובהן ה[[יהדות]], ה[[אסלאם]], וה[[נצרות]], ואף ה[[דת המצרית]] העתיקה, מחזיקות באמונה כי רוח האדם [[נצח|נצחית]] ואחרי המוות כל אדם מתוגמל לפי מעשיו. לפי האמונה רוח האדם, או "הנפש", ממשיכה אחרי המוות. למרות שהתנ"ך והבריתמציג החדשה אומריםאת ההפך. (קהלת ט': 5,6,10),(תהלים קמ"ו: 3,4),(יחזקאל י"ח: 4),(ישעיהו נ"ג: 12).
 
על פי תורות איזוטריות רבות, בינייהן הקבלה, הנפש מתפרקת אך הרוח נשארת בתוקף ניצחיותה קימות דתות המניחות, באופן ראייה דיכוטומי, המשך ה"מסע" למקום שכולו טוב - [[גן העדן]], או למקום שכולו עונש מתמשך - ה[[גיהנום]]. תפיסה זו מעודדת את המאמינים בה לדבוק במעשים הראויים ולהתרחק מן המגונים וזאת על מנת להגיע, בהגיע זמנם, אל גן העדן ולא אל הגיהנום, תפיסה זו תורמת גם בהתמודדות מאמיניה עם מות הקרובים להם בכך שהם מאמינים שהם נמצאים בעולם שכולו טוב. אצל אפלטון מובעת דעה זו, למשל, בדיאלוג גורגיאס {{ציטוט|תוכן=כל אדם שסיים חייו בצדק ובחסידות עובר אחרי מותו אל אי השלווים ושוכן באושר שלם ...ומי (שסיים חייו) בעוול וברשע הולך לכלא השילום והדין הנקרא טארטרוס|מקור=תרגום [[יוסף ליבס]]}}
משתמש אלמוני