כל קבוע כמחצה על מחצה דמי – הבדלי גרסאות

'''כל קבוע כמחצה על מחצה דמי''' הוא עקרון [[הלכה|הלכתי]] בדיני [[ספק (הלכה)|ספקות]], המסייג במקרים מסוימים את העקרון הרגיל בהלכה לפיו הולכים אחרי ה[[רוב (הלכה)|רוב]]. תרגומו המילולי הוא: '''כל קבוע''' - אובייקט שמקומו קבוע ונוצר ספק אודותיו או אודות אובייקט שיצא ממנו, כאשר שורש השאלה נעוצה באובייקט הקבוע ולא באובייקט שאינו קבוע, '''כמחצה על מחצה {{מונחון|דמי|נחשב}}''', יש להחשיב אותו הלכתית כאילו הוא היה מחצית מהאובייקטיבים האחרים המוטלים עימו בספק, למרותאף על פי שפיזית האובייקט הוא מועט ולפי הכללים הרגילים היה חל בו [[ביטול ברוב]].

דין זה נלמד מהפסוק "וארב לו", עד שיתכוון לו, ומכאן למדו תלמידיו של [[רבי ינאי]], שהפסוק בא ללמד דין בנוגע לקבוצת אנשים העומדים יחד, אחד מהם גוי שאסור להורגו אבל אין עונש מיתה על הריגתו, ותשעה מהם יהודים שההורג מהם חייב מיתת בית דין, במקרה שאדם זרק על הקבוצה [[סלע|אבן]], והאבן פגעה ביהודי והרגתו, אין לחייב את ההורג מיתה, שכן אין ידוע למי התכוון, ושמא התכוון להרוג גוי ובשוגג הרג את היהודי, וזאת למרותאף על פי ש[[רוב (הלכה)|רוב]] מוחלט של העומדים במקום הם יהודים{{הערה|{{בבלי|כתובות|טו|א}}.}}.

אחת מהדוגמאות לדין קבוע הוא, אדם שמינה [[שליח (הלכה)|שליח]] ל[[קידושין|קדש]] לו אשה, ולבסוף נעלם השליח ולא ידוע איזה אשה קידש, הרי אדם זה אסור לכל הנשים שבעולם{{הערה|{{בבלי|נזיר|יא|א}}}}, מכיוון שקיים חשש שמא היא אמה או חמותה או אחותה של אותה אשה שהשליח קידש, ומכאן שהיא אסורה עליו ב[[איסור עריות|איסור ערווה]] שעונשו [[כרת]]. למרותאף על פי שרוב הנשים שבעולם מותרות לו אסור לו ללכת אחרי הרוב ולומר כי האשה אותה הוא מקדש שונה מרוב הנשים שבעולם, שאינן קרובות האשה הראשונה שהשליח קידש, וזאת מכיוון שכאשר הוא נישא עם האשה, האשה היא בגדר קבוע, מכיוון שהיא קבועה בבית מסוים, ועל פי הכלל הידוע כל קבוע כמחצה על מחצה דמי, אין במצב זה היתר "הלך אחר הרוב".