לואיג'י גלאני – הבדלי גרסאות

גלאני הלך והקצין בדעותיו שמשכו אחריו קבוצה גדולה של חסידים ממוצא איטלקי שקיבלו את הכינוי "גלאניסטים" (Galleanists), שהידועים בהם היו [[סאקו וונצטי|ניקולה סאקו]] ו[[סאקו וונצטי|ברתולומאו ונצטי]]. גלאני וקבוצתו קידמו אנרכיזם רדיקלי באמצעות נאומים, עלונים, הסתה לשביתות, מחאות פוליטיות, פגישות חשאיות ומעל לכל, פעולה ישירה. בחלוף הזמן עברו חסידיו של גלאני לפצצות ואמצעים אלימים אחרים על מנת להעביר את המסר שלהם, דרך פעולה שגלאני תמך בה במופגן, אך כנראה שלא שהשתתף בה בעצמו מעולם, למעט כתיבת המדריך ליצירת פצצות ''!La Salute è in voi''.

 

 

עד הצטרפותה של ארצות הברית ל[[מלחמת העולם הראשונה]] יזמו גלאניסטים מספר אירועים אלימים שכללו, הנחת פצצות, דקירת שוטר, והחמור מכולם - ניסיון הרעלה באמצעות הוספת [[ארסן]] למרק שהוכן לאורחים בסעודה חגיגית ב-1916 שבה השתתפו [[תעשיין|תעשיינים]], אנשי עסקים, אנשי כספים ועורכי דין. איש לא מת, אך רבים סבלו ייסורים. המרעיל, נסטור דונדוליו (Nestor Dondoglio) הצליח להתחמק וחי עד מותו ב-1932 במסתור בבתיהם של גלאניסטים אחרים. עם הצטרפות ארצות הברית למלחמה והנהגת גיוס החובה, עודד גלאני את חסידיו לעקור למקסיקו. במקסיקו, כך טען, יוכלו לחכות למהפכה הקרבה, וגם להימלט מהגיוס. תנאי החיים במקסיקו היו קשים ולכן בסוף 1917 חזרו מרביתם לארצות הברית וחידשו את הפעולות האלימות. פצצות התפוצצו בניו יורק, ב[[סן פרנסיסקו]] וב[[וושינגטון די. סי.]]. האירוע החמור ביותר היה בנובמבר 1917 ב[[מילווקי]] שם נהרגו תשעה שוטרים ואזרחית. בפברואר 1918 פשטו הרשויות על משרדי ה"כרוניקה החתרנית", סגרו אותם ואסרו את העורכים.