חוק יסודות המשפט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏המצב שקדם לחוק: תיקון קישור
מ ←‏המצב שקדם לחוק: תיקון קישור
שורה 13:
קביעה זו הותירה בתוקף את סימן 46, ששימש כ"צינור יבוא" דרכו המשיכה מערכת המשפט של המדינה החדשה לשאוב את המשפט האנגלי גם לאחר [[הכרזת העצמאות]].
 
מ[[קום המדינה]] ועד שנת 1980, חוקקה [[הכנסת]] שורה של חוקים ישראליים ייחודיים בסוגיות עיקריות המתאימות למשפט הארץ - כגון [[חוק המכר]] (תשכ"ח-1968), [[חוק החוזים]] (תשל"א-1970) (תרופות בשל הפרת חוזה)]] (תשל"א-1970), [[חוק החוזים (חלק כללי)]] (התשל"ג-1973) [[חוק חוזה קבלנות]] (תשל"ד-1974) וחוקים נוספים. חוקים אלו היוו, בעיקרם, חקיקה ישראלית מקורית, אשר שאבה עקרונותיה הן מהפסיקה שהתפתחה בארץ, הן משיטות משפט זרות, ובמיוחד מן [[המשפט הגרמני]].
 
לאור מלאכת החקיקה הרבה שנעשתה במהלך השנים מקום המדינה, ההתרחקות הרבה מהמשפט הבריטי, פנייה לפרשנות דברי חקיקה שמקורם אם ב[[המשפט הקונטיננטלי|משפט הקונטיננטלי]] ואם ב[[המשפט העברי|משפט העברי]] או בעקרון עצמאי שהתפתח בפסיקה, הפניה לחוק הבריטי נראתה מלאכותית. לאחר [[המהפך]] השלטוני של שנת [[1977]], הוחל בחקיקת 'חוק יסודות המשפט'.