פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 704 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
ביטוי נוסף לעקרון חופש החוזים מצוי בדברי חקיקה רבים המאפשרים התנאה מצד הצדדים על הוראותיהם. מקובל לומר כי אחד המאפיינים של החקיקה האזרחית הישראלית היא היכולת להתנות על הוראותיה.{{הערה|1=[[גבריאלה שלו]], אפי צמח, [http://law.huji.ac.il/upload/gavEfi.doc דין פירוש החוזה - על מחלוקת פוסקים והסכמת הצדדים], '''[[קרית המשפט]]''' }} יחד עם זאת, קיימים חוקים אשר אינם מאפשרים להתנות על הוראותיהם באמצעות חוזה בין שני הצדדים, גם אם שני הצדדים מעוניינם בכך. דוגמה בולטת לכך הם [[חוקי המגן]] שבמסגרת [[דיני עבודה|דיני העבודה]], המטילים מגבלות רבות על כריתתו של חוזה עבודה, כגון החובה לשלם [[שכר מינימום]].
 
פרופ' [[גבריאלה שלו]] ציינה: "חופש החוזים הוא בעיני העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים בישראל", אך הוסיפה: "הכל מסכימים בכך שעיקרון זה אינו עיקרון מוחלט, אלא עיקרון יחסי, ובמקרים ידועים עליו לסגת בפני עקרונות וערכים אחרים".{{הערה|[[גבריאלה שלו]], "חופש העיסוק וחופש החוזים", '''ספר מנחם גולדברג''', הוצאת סדן, 2002, עמ' 495-494.}} ביחס לנקודת האיזון, בין העקרונות והערכים המתנגשים של חופש החוזים לעומת [[תום לב]] ו[[תקנת הציבור]], מציינת שלו שהדעות חלוקות: מי שמייחס חשיבות גבוהה לחופש החוזים ימצא את נקודת האיזון קרוב יותר לקוטב של חופש החוזים, ומי שיוצא מנקודת מוצא לפי ערכים אחרים גוברים על עקרון חופש החוזים, ימצא את נקודת האיזון קרוב יותר לקוטב של תום לב ותקנת הציבור.{{הערה|שם, עמ' 496}}
 
בהתייחסו להגבלות על חופש החוזים המופיעות בחוקים אחדים, כתב [[נשיא בית המשפט העליון]], [מאיר שמגר]]: "היושר וההגינות הם מערכי היסוד של מערכת משפטית תרבותית, וההגבלות וההתערבות האמורים הם בבחינת ירידה בחופש ההתקשרות המשפטית-פורמלית, לצורך עליה ברמת הכשרות המשפטית-הערכית"{{הערה|1=[http://www.constitution.org.il/index.php?class=1&id=566&mytask=view&option=com_consti_comp ד"נ 22/82 בית יולס בע"מ נגד רביב משה ושות' בע"מ], ניתן ב-18 באפריל 1989}}
 
==לקריאה נוספת==