חופש החוזים – הבדלי גרסאות

חופש החוזים נמצא בבסיסן של אסכולת [[לסה פר]] ו[[כלכלת שוק]]. חופש החוזים עשוי להיות מוצדק הן על ידי תפיסות אינדיבידואליסטיות (מטעמים של אוטונומיית הרצון החופשי) והן על ידי תפיסות כלכליות המקנות משנה תוקף לרצונם החופשי של הצדדים (מטעמים של השאת רווחת הפרטים המתקשרים והרווחה המצרפית).

 

 

==היסטוריה==

ב[[ישראל]] קובע סעיף 24 ל[[חוק החוזים (חלק כללי)]] כי: "תכנו של חוזה יכול להיות ככל אשר הסכימו הצדדים", ובכך מטמיע בחוק הישראלי את עקרון חופש החוזים. סעיף 30 לחוק מסייג חופש זה, בקובעו: "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור - בטל".

 

 

פרופ' [[גבריאלה שלו]] ציינה: "חופש החוזים הוא בעיני העיקרון החשוב ביותר בדיני החוזים בישראל", אך הוסיפה: "הכל מסכימים בכך שעיקרון זה אינו עיקרון מוחלט, אלא עיקרון יחסי, ובמקרים ידועים עליו לסגת בפני עקרונות וערכים אחרים".{{הערה|[[גבריאלה שלו]], "חופש העיסוק וחופש החוזים", '''ספר מנחם גולדברג''', הוצאת סדן, 2002, עמ' 495-494.}} ביחס לנקודת האיזון, בין העקרונות והערכים המתנגשים של חופש החוזים לעומת [[תום לב]] ו[[תקנת הציבור]], מציינת שלו שהדעות חלוקות: מי שמייחס חשיבות גבוהה לחופש החוזים ימצא את נקודת האיזון קרוב יותר לקוטב של חופש החוזים, ומי שיוצא מנקודת מוצא לפי ערכים אחרים גוברים על עקרון חופש החוזים, ימצא את נקודת האיזון קרוב יותר לקוטב של תום לב ותקנת הציבור.{{הערה|שם, עמ' 496}}