עשיית עושר ולא במשפט – הבדלי גרסאות

'''עשיית עושר ולא במשפט''', או '''עשיית עושר''', הוא שם כללי למספר עילות תביעה משפטיות שלא נופלות במסגרת [[דיני חוזים|דיני החוזים]], [[דיני הנזיקין]] או מערכת דינים אחרת של [[המשפט האזרחי]].

'''עשיית עושר ולא במשפט''', משמעותה שצד אחד [[עושר|מתעשר]] על חשבון הצד האחר, כשהדבר לא מגיע לו. הדוגמה הקלאסית היא טעות בחישוב, אשר בעקבותיה יש צד אחד אשר מתעשר, אבל יש גם צד אחר אשר מפסיד.<br />

 

==חוק עשיית עושר ולא במשפט==

===העיקרון הכללי===

סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט (שכותרתו "חובת השבה") קובע את מהות העילה:

(ב) אחת היא אם באה הזכייה מפעולת הזוכה, מפעולת המזכה או בדרך אחרת."}}

 

* '''התעשרות''': מדובר על גידול בכמות נכסיו של הזוכה, כולל אפשרות עתידית להתעשרות.

* '''שלא כדין''': זה יכול להיות בניגוד לחוק, לתקנות, לפסיקה וכדומה.

 

סעיף 1 לחוק מנוסח באופן כללי ולכן הוא משמש בסיס לעילות תביעות במגוון מצבים. כך למשל הוא חל על מצבים בהם הזוכה נטל מרכוש המזכה וכן על מצב שבו המזכה העניק מיוזמתו את ההתעשרות לזוכה. כל תביעה בעשיית עושר ולא במשפט נדרשת לקיים את יסודות העיקרון הכללי שמעוגן בסעיף 1 לחוק - בין אם היא מבוססת על חוק עשיית עושר ולא במשפט, ובין אם היא נמצאת בחוק אחר.

 

===סייגים והגנות===

* במידה וההתעשרות לא הביעה לחסרונו של המזכה (הייתה על חשבונו), בית המשפט רשאי לפטור את הזוכה מן ההשבה או לפטור אותו חלקית.

* בית המשפט רשאי לפטור את הזוכה מההשבה (באופן מלא או חלקי) על בסיס שיקולים של צדק והוגנות.