השבויים הישראלים בירדן במלחמת העצמאות – הבדלי גרסאות

ב[[מלחמת העצמאות]] נלקחו כ-700 איש בשבי [[ירדן (מדינה)|ירדן]]. הם הובאו בקבוצות גדולות מאתרי קרבות שונים של [[הלגיון הערבי]] וכונסו ביחד במחנה שבויים שנקרא "אום אל ג'מאל" (אם הגמלים) במדבר, 15 ק"מ מזרחית לעיר [[מפרק (ירדן)|מַפרָק]] בצפון ירדן.

==קבוצות השבויים==

*'''שבויי [[הרובע היהודי]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]]''' - ב-[[28 במאי]] [[1948]] נכנעו לוחמי ההגנה ברובע היהודי. בהסכם עם [[עבדאללה א-תל]] סוכם שהנשים, הזקנים, הילדים והפצועים ישוחררו והלוחמים יילקחו בשבי. כשראו אנשי הלגיון את מספרם הדל של הלוחמים הם הפרו את ההסכם ולקחו בשבי בלתי לוחמים רבים לרבות זקנים חרדים מעל גיל 70 ונערים בגיל 13-15. הרופא פרופ' [http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Prof.Egon_Riss.jpg אגון ריס] שהיה רופא הרובע היהודי במלחמת העצמאות בתש"ח ושתי אחיות התנדבו ללכת עם השבויים. סה"כ נלחו בשבי 290 אזרחים ו-50 לוחמים. הם עברו מסע תלאות דרך "הקישלה" בעיר העתיקה, [[יריחו]] וכפרים רבים שבכל מקום הם זכו לקללות ואיומים, עד שהגיעו למחנה אום אל ג'מאל.

*'''שבויי קיבוץ [[גזר (קיבוץ)|גזר]]''' - ב-[[10 ביוני]] [[1948]], ערב [[ההפוגה הראשונה]], הותקף קיבוץ גזר על ידי פלוגה משוריינת של הלגיון הערבי ולוחמים מקומיים. תוך שעות ספורות נכבש הקיבוץ. 28 לוחמים נהרגו וכמספר הזה נלקחו בשבי כולל נשים. שבע הנשים שוחררו כעבור יומיים והוחזרו בקרבת [[בן שמן]]. שאר השבויים הועברו לאחר מסע ממושך דרך [[א-סלט]] [[עמאן]] ו[[זרקא (עיר)|זרקא]] עד הגיעם למחנה השבויים אום אל -ג'מאל. בכל מקום נתקבלו ב"קבלת פנים" על ידי ה"שבאב" המקומיים.