הבדלים בין גרסאות בדף "רצח הלורד מוין"

הוסרו 174 בתים ,  לפני 6 שנים
אין תקציר עריכה
מ (קישורים פנימיים)
==מידת ההצדקה להתנקשות==
 
מאז הרצח קיימת מחלוקת לגבי הצדק והחכמה שבבחירה להתנקש בלורד מוין. מצדיקי הרצח מצביעים על פעולות שונות של הלורד מוין שהיו עוינות במיוחד כלפי המפעל הציוני. לטענתם, הלורד מוין, בתפקידו כנציב הבריטי הממונה על המזרח התיכון, פעל במלוא כוחו למנוע כניסת יהודים לארץ ישראל. הם מייחסים לו את האמירה {{ציטוטון|בארץ ישראל אין מקום אפילו לחתול נוסף, קל וחומר ליהודים}}.{{מקור}}
 
כן מעמידים לחובתו את העובדה שבשנת [[1941]] דחה הלורד מוין את בקשותיהם של [[חיים ויצמן|ויצמן]] ו[[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] להקים את ה[[אוגדה|דיוויזיה]] היהודית, שהובטחה לוויצמן על ידי צ'רצ'יל. לפי הוראותיו של מוין, התערב הציר הבריטי ב[[טורקיה]] אצל השלטונות הטורקיים ודרש לגרש את אוניית המעפילים [[סטרומה]] למימי [[הים השחור]], מקום שבו טובעה על אנשיה ב[[טורפדו]] סובייטי ב-[[24 בפברואר]] [[1942]]. ההיסטוריון [[ברנרד וסרשטיין]] ציין, בשנת 1982, כי "חשדות לח"י, שהוא מילא תפקיד אישי מכריע בהחלטות שהובילו לטביעת 'סטרומה' בפברואר 1942, מתאמתות, יש לומר, בכתוב בתיקים הרשמיים שבארכיונים, שעתה הם בני-השגה. למעשה, בשלב המכריע של הטיפול הרשמי בפרשת 'סטרומה' הייתה זו התערבותו האישית של מוין שהיטתה את הכף נגד כל הקלה במדיניות הבריטית לטובת הפליטים שעל סיפון האניה".<ref name="Wasserstein">‏ברנרד וסרשטיין, [http://lib.toldot.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17985 אור חדש על רצח הלורד מוין], '''[[זמנים]]''', 1982.‏</ref> באותה שנה נאם ב{{ה|פרלמנט הבריטי}} ואמר כי את יהודי [[אירופה]] יש ליישב במקומות מבודדים וב[[מדגסקר]].